Page 286 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 286

‫‪Pg: 286 - 9-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫ותךלהעב‬                    ‫ברכת‬  ‫ופר‬

‫לעצור בעד ההתנבאות‪ ,‬למען לא תגלוש שלא ב"שליחות"‪ ,‬ושלא בביצוע מושלם‪ ,‬של‬
                                                   ‫המשימה הנבואית הקדושה‪.‬‬

‫שו"ר ב"מושב זקנים" על התורה‪ ,‬מש"כ שם בשם בעלי התוספות‪ ,‬שאין עוברים‬
‫עבירת "כובש נבואתו"‪ ,‬אלא כשהנבואה ניתנה בשליחות‪ ,‬להעבירה לאחרים‪ .‬ולכאורה‬
‫זה חידוש גדול‪ ,‬וצע"ב‪ .‬אבל משנלענ"ד‪ ,‬כמש"נ בעה"י‪ ,‬שכל "נבואה" ניתנת למען מטרה‬
‫או מסר‪ ,‬וכך יש לקבלה ולבצעה‪ .‬לכן‪ ,‬כל "נבואה"‪ ,‬הרי היא בכלל "הכובש נבואתו"‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

            ‫קריאה לרבו בשמו ‪ -‬בפניו ושלא בפניו‬

        ‫ַוַּי ַען ְיהֹו ֻׁש ַע ִּבן נּון ְמ ָׁשֵרת ֹמ ֶׁשה ִמְּב ֻחָריו ַוּ ֹיא ַמר ֲא ֹד ִני ֹמ ֶׁשה ְּכ ָל ֵאם (יא‪ ,‬כח)‬

‫וזה פלא‪ ,‬היאך קרא יהושע למשה רבו בשמו‪ ,‬הלא איסור הוא‪ ,‬ועל עוון זה נענש‬
                                                ‫גיחזי‪ ,‬כמבואר בסנהדרין (ק ע"א)‪.‬‬

‫ומכח קושיא זו כתב הכסף משנה (פ"ה מהל' ת"ת ה"ה)‪ ,‬דאם מקדים התלמיד לשם‬
‫רבו "מורי ורבי"‪ ,‬שרי לקרוא בשמו‪ ,‬וכן משמע ברש"י סנהדרין שם (ד"ה בשמו)‪ .‬וא"ש‬
‫מה שקרא יהושע למשה רבינו בשמו‪ ,‬כיון שהקדים לומר לו "אדוני" [דהיינו כמו "מורי‬

                                                                       ‫ורבי"]‪.‬‬

‫אלא דהש"ך (יו"ד סי' רמב ס"ק כד) כתב בדעת רש"י‪ ,‬דהאי היתרא לקרוא לרבו בשמו‬
‫אם מקדים לומר "מורי ורבי"‪ ,‬הוא דוקא שלא בפני רבו‪ ,‬אבל בפניו אסור בכל אופן‬
‫לקרוא לו בשמו‪ ,‬אף אם מקדים לומר "מורי ורבי"‪ .‬ודבריו צע"ג מקרא דידן‪ ,‬הלא יהושע‬

                           ‫דיבר אל משה בפניו‪ ,‬וכיצד קרא לו בשמו "אדוני משה"‪.‬‬

‫ונראה ליישב‪ ,‬למ"ד שה"נער"‪ ,‬היה גרשום בן משה‪ ,‬כפירש"י‪ ,‬הרי נמצא דשלשה‬
‫היו באותו מעמד‪ :‬יהושע‪ ,‬הנער [גרשום]‪ ,‬ומשה רבינו‪ .‬ובכה"ג מותר להוסיף את שמו‪,‬‬

                      ‫כשם שמותר "שלא בפניו" [כנראה‪ ,‬כדי להודיע‪ ,‬למי המכוון]‪.‬‬

‫שלכאורה‪ ,‬זהו כנראה יסוד סברת הש"ך‪ ,‬האוסר להוסיף "בפניו"‪ ,‬את השם לתואר‬
‫"מורי ורבי"‪ .‬משום שבפניו‪ ,‬אין השם מוסיף ברירות‪ ,‬לכוונת פנייתו‪ .‬ואף‪ ,‬אם אילו‪ ,‬היה‬
‫פונה בתואר "מורי ורבי"‪ ,‬לא היה ספק בכוונתו‪ ,‬אבל כיון שפנה בלשון "אדוני"‪ ,‬הו"ל‬

                                               ‫שפיר כמו "שלא בפניו"‪ ,‬כמשנ"ת‪.‬‬

‫עוד יש לעיין‪ ,‬במשמעות הפנייה בלשון "אדוני"‪ .‬האם הכוונה היא לתואר המורה על‬
   281   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291