Page 290 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 290
Pg: 290 - 10-Back 21-11-17
מרדכי ותךלהעב ברכת רצ
איברא ,דהלא קי"ל דאין כהן קרוב כשר "לטמא או לטהר" את הנגעים ,כמש"פ
הרמב"ם שם ,וכן מפורש ברש"י (פסוק יב)" :ד"א וכו' ,אם אינך רופאה בתפילה מי
מסגירה ומי מטהרה ,אני אי אפשר לראותה שאני קרוב" .ע"כ [יעו' עוד מש"כ בס"ד
להלן (פסוק יד) ,בענין פסול "קרוב" של אהרן ,כלפי מרים ,אע"פ שנתגיירו בשעת מתן
תורה ,וגר שנתגייר "כקטן שנולד דמי"].
וצ"ל ,ע"פ מש"כ בתשובות "שאילת יעבץ" (סי' קלח ,הובא ב"פרדס יוסף" כאן) ,דבסימנים
מובהקים ,נטמא הנגע מאליו ,ואין צריך אמירת כהן "לטמא או לטהר" .ואילו ל"ראיית"
הנגע ,הרי "הכל כשרים" ,כמש"פ הרמב"ם.
אשר לפ"ז מבואר הפסוק כולו ,שלאחר שנצטרעה בצרעת מובהקת ,כמש"נ "כשלג",
ואהרן ראה והבחין בכך ,הרי כבר נטמא הנגע מאליו ,וזהו מש"נ שוב "והנה מצורעת".
והנה ב"ספרי" (כאן) איתא" :אל נא תהי כמת וכו' אמר אהרן נמצאת אחותי מופסדת,
שאיני יכול לא לסגרה ולא לטמאה ולא לטהרה .לפי דרכנו למדנו שהיה אהרן דורש אין
אדם רואה בנגעי קרוביו" וכו' .וכמו כן בפירש"י הנ"ל" :מי מסגירה ומי מטהרה" .וזה
פלא ,לשם מה הזכירו את ה"ולא לטהרה" או את "ומי מטהרה" .הלא אם אינה טמאה,
אין זקוקים לה לטהרה .וצ"ע [ויעויין כעין זה מש"כ בפרדס יוסף הנ"ל ,ליישב דברי
ה"מושב זקנים" לבעה"ת].
ולמשנ"ת יתכן ,דאף כשאין "מטמא" ,היינו אמירת כהן ,אכתי יתכן שתהיה הצרעת
"טמאה" ,מחמת "צרעת מובהקת" ,כדברי היעב"ץ הנ"ל .ולפי זה ביאור הפסוק הוא,
שלאחר שפנה אהרן וראה את הנגע המובהק ,חיילא ה"והנה מצורעת" ,כלומר ,חייל
בנגע דין טומאת צרעת ,מחמת עצם מציאותו ,שאינו זקוק ל"אמירת" כהן .ודו"ק.
פסול אהרן "להסגיר" את מרים ,משום "קרוב"
ַוּ ֹיא ֶמר ה' ֶאל ֹמ ֶׁשה וגו' ִּתָּס ֵגר ִׁש ְב ַעת ָי ִמים ִמחּוץ ַל ַּמ ֲח ֶנה ְו ַא ַחר ֵּת ָא ֵסף (יב ,יד)
"מרים מי הסגירה ,אם תאמר משה הסגירה ,משה זר הוא ואין זר רואה
את הנגעים .ואם תאמר אהרן הסגירה ,אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה
