Page 297 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 297
Pg: 297 - 10-Front 21-11-17
מרדכי זצר חלש ברכת
"בל תשחית" בכריתת ה"זמורה"
ַוִּי ְכְרתּו ִמּ ָׁשם ְזמֹוָרה ְו ֶא ְׁשּכֹול ֲע ָנ ִבים ֶא ָחד (יג ,כג)
"זמורה שוכת גפן ואשכול של ענבים תלוי בה" (רש"י)
צ"ע ,היאך כרתו עץ מאכל ,הלא איסור דאורייתא הוא ,שנאמר "לא תשחית את עצה
לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת" (דברים כ ,יט).
[והנה כעין קושיא זו מצינו ב"באר שבע" (תמיד כט ,):אדינא דמתני' (שם ע"א) דכרתו
עצי גפן וזית למערכה ,ואמאי לא נכלל באיסורא ד"בל תשחית" .ותירץ שם ,דלצורך
מצוה שרי .אולם בנ"ד ,לכאורה אין לתרץ כן .שהרי הם נצטוו ע"י משה רק ליקח "מפרי"
הארץ ,ולא "עצי" הארץ .אכן לדעת המל"מ (פ"ז מהל' איסורי מזבח ה"ג) ,שכל האיסור הוא
לכרות עץ שלם משרשו ,אבל ענפים וחריות שרי ,ובזה יישב קושית באר שבע ,א"ש
נמי הכא ,שהרי כרתו רק "זמורה" ,ולא עץ שלם .אולם יעוי' ב"יד איתן" על הרמב"ם
שם ,שהוכיח מתוס' בברכות (לו :ד"ה אין) ומפיהמ"ש להרמב"ם (פ"ד משביעית) ,שאף
בענפים איכא איסורא ד"בל תשחית" .ולדבריהם הדרא קושיא לדוכתא].
והנה לכאורה צ"ב ,מדוע כרתו "זמורה" .הלא לכאורה ,כוונתם מופנית היתה להראות
את ה"אשכול" ,ולמה להם לשאת את ה"זמורה" עמם .ואמנם ,לכן כנראה פירש"י,
שזמורה היא שוכת הגפן ,ואשכול הענבים "תלוי בה" .אלא דהא גופא צ"ב ,מאי אתא
לאשמועינן.
ונראה ,ש"שיעור" הוא זה ,לשער גודלם וכובדם של הענבים .כי בעוד שלאשכול
ענבים רגיל ,די ב"ענף" ,שיהא "נושאם" ,אין הדבר כן באשכול שנשאו המרגלים,
שענפיו" ,זמורות" היו .ומכאן ,מימד נוסף לגודלם וכובדם של הענבים ,שהרי אין "הענף"
סובלם ,אלא "זמורה".
אשר לכן הרי ברור ,שכשם שמותר לכרות את ה"ענפים" שהאשכולות תלויים בהם,
כי זאת היא דרך קצירתם של האשכולות [שאם לא כן ,יתפזרו ויתקלקלו הענבים] ,כך
היא ודאי המדה ב"זמורות" ,ששמשו את ה"אשכולות" הכבדים ,כשמש ה"ענף" המצוי,
את האשכולות המצויים .כי "זמורות" אלו שבידיהם ,הלא בעצם" ,ענפי" האשכולות
המה .לכן מותר לקצרם אגב אשכולותיהם.
