Page 298 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 298

‫‪Pg: 298 - 10-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫חלש‬                         ‫ברכת‬  ‫רחצ‬

               ‫טעם קריאת שם "נחל אשכול"‬

‫ַוָּי ֹבאּו ַעד ַנ ַחל ֶא ְׁשּ ֹכל ַוִּי ְכְרתּו ִמָּׁשם ְזמֹוָרה ְו ֶא ְׁשּכֹול ֲע ָנ ִבים ֶא ָחד וגו'‪ַ :‬ל ָּמקֹום ַההּוא‬
     ‫ָקָרא ַנ ַחל ֶא ְׁשּכֹול ַעל ֹאדֹות ָה ֶא ְׁשּכֹול ֲא ֶׁשר ָּכְרתּו ִמּ ָׁשם ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל (יג‪ ,‬כג‪-‬כד)‬

‫צ"ב‪ ,‬איך נכתב קודם "ויבואו עד נחל אשכל"‪ ,‬הלא עדיין לא נקרא כן‪ ,‬אלא לאחר‬
                                                   ‫שכרתו משם את "האשכול"‪.‬‬

‫ואמר מרנא הגר"א זצוקללה"ה‪ ,‬ע"פ המבואר בכמה דוכתי‪ ,‬דדרשינן "בסכת בסכת‬
‫בסכות"‪ ,‬לרבויי ארבע דפנות לסוכה‪ .‬וכן "קרנת קרנת קרנות"‪ ,‬ארבע קרנות‪ .‬הרי מבואר‪,‬‬

                                ‫שכתיב "חסר"‪ ,‬הוא אחד‪ ,‬וכתיב "מלא" הוא שנים‪.‬‬
‫וא"כ י"ל‪ ,‬שקודם לכן נקרא שם המקום "אשכל"‪ ,‬על שם מי שהיה שייך לו ונקרא‬
‫"אשכל" [ועי' בבראשית‪" ,‬ענר אשכל וממרא"‪ .‬הרי שכבר היה מי שנקרא בשם זה‪,‬‬
‫ונכתב בכתיב "חסר"]‪ .‬אלא שלאחר שהיתה סיבת מעשה הענבים שנשאו המרגלים‬
‫במוט בשנים‪ ,‬הוסיפו לו אות ו'‪ ,‬וקראו שם המקום "אשכול"‪ ,‬שזה מורה על ריבוי‪ .‬והם‬
‫שתי הסיבות‪ ,‬גם בגלל השם‪ ,‬וגם על שם אשכול הענבים‪ .‬ולכן‪ ,‬בתחילה נכתב "ויבואו‬

                  ‫אל נחל אשכל" (חסר)‪ ,‬ורק אח"כ כתיב "נחל אשכול" (מלא)‪ .‬ודו"ק‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

          ‫הליכתן וביאתן של המרגלים ב"עצה רעה"‬

                                  ‫ַוֵּי ְלכּו ַוָּי ֹבאּו ֶאל ֹמ ֶׁשה ְו ֶאל ַא ֲה ֹרן וגו' (יג‪ ,‬כו)‬

‫"מהו וילכו‪ ,‬להקיש הליכתן לביאתן‪ ,‬מה ביאתן בעצה רעה‪ ,‬אף הליכתן‬
                                                       ‫בעצה רעה" (רש"י)‬

‫לעיל (פסוק ג) על הפסוק "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה"‪ ,‬פירש רש"י‪" :‬כל‬
‫אנשים שבמקרא לשון חשיבות‪ ,‬ואותה שעה כשרים היו"‪ .‬ע"כ‪ .‬וצ"ע‪ ,‬דהא הכא מקיש‬
‫הליכתן לביאתן‪ ,‬ללמדנו שאף הליכתן היתה ב"עצה רעה"‪ ,‬ומהו שכתב רש"י לעיל‬

                                                     ‫"באותה שעה כשרים היו"‪.‬‬
‫אכן יש להבין‪ ,‬שה"וילכו ויבואו"‪ ,‬הוא גילוי התורה‪ .‬עין אנוש לא תבחין בכך‪ .‬גם גילוי‬
‫זה‪ ,‬חבוי הוא ב"היקש"‪ ,‬שהוא "מדה שהתורה נדרשת בה"‪ .‬ואילו ה"פשוטו של מקרא"‪,‬‬
   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303