Page 301 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 301
Pg: 301 - 10-Front 21-11-17
מרדכי שא חלש ברכת
מצוות ,אינה "גירות" ,אלא מעשים בעלמא וז"פ .וע"כ ,דלכו"ע דין הוא בעצם מעשה
הגירות ,שעצם חלות שמה ,הוא קבלת מצוות.
אשר לפי זה ,ה"מחאה" באה על אידך דינא ,דע"י מחאתו התברר כי "עשה גירות
שאינה מחייבת קבלת מצוות" [לפי דעתו ,או רצונו] ,והתברר שלמפרע לא היתה גירות
כלל.
זהו מש"כ התוס' ,דאמנם הגירות בקטן ,גירות היא ,כי גם אם לא היתה קבלת מצוות,
זה אינו מעכב .ואילו מצד המעשה ,באמת לא היה חסר ולא מידי .ורק אח"כ ע"פ הנהגתו,
התברר אם "גירות" היא אם לאו [שאם לא מיחה הו"ל כאילו קיבל ,עד כמה שהדבר צרך
לעצם מעשה הגירות .ואם מיחה ,הו"ל כאילו לא התגייר כלל].
עוד יש לומר ,דאף לשיטות דקבלת מצוות מעכבת ,אבל קטן שאני ,שאינו בר הכי
בקבלת מצוות ,ולהכי אינו מעכב .וכן משמע בשיטה מקובצת על אתר [דדוקא משום
דאינו בר הכי ,לכן גירות קטן "גירות" היא] .מיהו כשנעשה בר הכי בקבלת מצוות,
עליו להשלים גירותו ,אם על ידי קבלה מפורשת ,אם על ידי כך ש"כיון שעברה שעה
ולא מיחה הרי הוא כאילו קיבל" .ואם מיחה ,הו"ל כמי שחסרה בגירותו קבלת מצוות,
כמש"כ התוס'.
אלא דצ"ב גדרם של דברים ,מה חייל ללא קבלת מצוות ,ומה מתעכב ללא קבלת
מצוות .ומדוע מתעכב כששייכא קבלת מצוות ,הלא בדיעבד חייל גם ללא קבלת מצוות.
אשר יראה לומר בזה ,דהנה פסק הרמב"ם (פ"א מהל' מחוסרי כפרה ה"ב)" :גר שמל
וטבל ועדיין לא הביא קרבנו ,אע"פ שהוא אסור לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו ,אינו
ממחוסרי כפרה ,שקרבנו עכבו להיות גר גמור ולהיות ככל כשרי ישראל .ומפני זה אינו
אוכל בקדשים ,שעדיין לא נעשה ככשרי ישראל ,וכיון שיביא קרבנו ויעשה ישראל
כשר אוכל בקדשים" וכו' .ע"כ.
הרי להדיא ,שקודם הבאת קרבנותיו ,חסר בחפצא דהגירות [ -חייל עליה חלות
שם "ישראל" ,אבל חסר חלות "כשרי ישראל"] .ובהשמטות לש"מ בכריתות (ח :אות ג)
מפורש ,שלפני הבאת הקרבנות ,הוא גם פוסל אשה בביאתו [ברמב"ם (פי"ג מאיסו"ב)
נראה שאינו פוסל ,אך יתכן ,משום ש"ישראל" אינו פוסל] .ובגמרא שם (ט ,).דבזה"ז
שאין קרבנות ,מרבינן מ"לדורותיכם" ,גירות ללא קרבנות ,אך יפריש רובע לקינו.
ובתוד"ה צריך שיפריש רובע וכו'" :לא דמי לזבה וליולדת דלא מפרשי משום דקרבן
שלהם להאכילן בקדשים אבל גר מביא קרבן להתירו בקהל" .וע"כ מוכח להדיא ,דשיטת
