Page 304 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 304

‫‪Pg: 304 - 10-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫חלש‬                          ‫ברכת‬  ‫דש‬

‫"שיעורים" באיסורם‪ .‬דבד' אמות‪ ,‬השיעור הוא "ד' אמות"‪ .‬בתולש‪ ,‬השיעור הוא שיעור‬
‫קצירה‪ .‬וכמו כן גבי מעמר תנן (בפ' הבונה)‪" :‬המלקט עצים אם לתקן בכל שהוא אם‬

                                                ‫להסיק כדי לבשל בו ביצה קלה"‪.‬‬

‫והנה יש לעיין‪ ,‬בהנך שיש בהם שיעור‪ ,‬אם התרו בהם לאחר שהתחילו ולפני שגמרו‬
‫את השיעור‪ ,‬אם תיחשב זאת להתראה‪ ,‬כיון שעליו להפסיק מיד ולא לגמור [כמו אם‬
‫התרו בו לאחר שכבר הוציא שתי אמות‪ ,‬ואם לא ימשיך עוד שתים‪ ,‬יהיה פטור]‪ .‬או‬
‫דילמא‪ ,‬כיון שמעתה ואילך אין איסור בפנ"ע‪ ,‬לכן אין זו התראה על כל מעשה האיסור‪.‬‬

‫וראיתי בפנ"י שכתב‪ ,‬דבכה"ג נמי הויא התראה [וזה צ"ע]‪ .‬וא"כ י"ל‪ ,‬שזהו שחידשה‬
‫כאן התורה‪ ,‬כדי לארויי לן בהלכות התראה‪ ,‬שאע"פ שהתרו לאחר התחלת העבודה‪,‬‬

          ‫אבל מ"מ‪ ,‬כיון שבידו לא לגמור את השיעור והוא גמר‪ ,‬הרי הוא חייב‪ .‬וצ"ע‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

          ‫מחלל שבת בפרהסיא ‪ -‬מומר לכל התורה‬

‫ַוַּי ְקִריבּו ֹאתֹו ַהּ ֹמ ְצ ִאים ֹאתֹו ְמ ֹק ֵׁשׁש ֵע ִצים ֶאל ֹמ ֶׁשה ְו ֶאל ַא ֲה ֹרן ְו ֶאל ָּכל ָה ֵע ָדה (טו‪ ,‬לג)‬

                ‫"ת"ר‪ ,‬מקושש זה צלפחד וכו' דברי ר' עקיבא" (שבת צו‪):‬‬

‫והנה‪ ,‬למ"ד דהמקושש העביר ד' אמות ברה"ר (עי' שבת שם)‪ ,‬ומצינו בדברי חז"ל‬
‫(ילקוט שמעוני פר' שלח רמז תשנ) שהיה בא וחבילתו על כתיפו לפני משה ואהרן וכל‬
‫העדה‪ ,‬נמצא א"כ דדינו כמומר לכל התורה‪ .‬דהא קי"ל (עירובין סט‪ :‬ועי' חולין ה‪ ).‬דהמחלל‬
‫שבת בפרהסיא הרי הוא מומר לכל התורה‪ ,‬והכא פרהסיא היה שהרי בא לפני כל העדה‪.‬‬

‫ומאידך‪ ,‬מצינו במעשה דבנות צלפחד (ב"ב קיט‪" ,):‬שהיה משה רבינו יושב ודורש‬
‫בפרשת יבמין‪ ,‬שנאמר (דברים כה‪ ,‬ה) כי ישבו אחים יחדיו‪ ,‬אמרו לו אם כבן אנו חשובין‬

  ‫תנה לנו נחלה כבן‪ ,‬אם לאו תתייבם אמנו‪ .‬מיד ויקרב משה את משפטן לפני ה'" וכו'‪.‬‬

‫וצ"ע‪ ,‬לדעת הסוברים (מרדכי יבמות פרק החולץ סי' כח‪ ,‬וטור אהע"ז סי' קנז) שאשת מומר‬
‫פטורה מיבום‪ ,‬משום דאינו בהקמת שם בישראל‪ ,‬א"כ מה טענו בנות צלפחד "אם לאו‬

                        ‫תתייבם אמנו"‪ ,‬הא דינו כמומר כיון שחילל שבת בפרהסיא‪.‬‬

‫והנה היה מקום לדון‪ ,‬אם העובר עבירה פעם אחת חשיב מומר‪ ,‬עי' תוס' חולין (יד‪ .‬ד"ה‬
‫השוחט בשבת) ובגמ' חולין (מא‪ ).‬ובפירש"י שם (ד"ה התרו)‪ .‬אמנם אכתי יל"ע‪ ,‬דכיון שהלך‬
   299   300   301   302   303   304   305   306   307   308   309