Page 306 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 306

‫‪Pg: 306 - 10-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫חלש‬                         ‫ברכת‬  ‫שו‬

‫"ויודע היה משה שהמקושש במיתה‪ ,‬שנאמר מחלליה מות יומת‪ ,‬אבל לא‬
                              ‫היה יודע באיזו מיתה הוא מת" (ב"ב קיט‪).‬‬

‫והמהרש"א (ב"ב שם) הקשה‪ ,‬האיך יתכן שכדי "לאשתמודע קנסא"‪ ,‬יעבור על איסור‬
                                                    ‫חמור כל כך כמו חילול שבת‪.‬‬

‫ותירץ‪ ,‬שמכיון שהתכוין להראות חומר איסור מלאכת שבת‪ ,‬הו"ל ה"מקושש"‬
‫מלאכה שאינה צריכה לגופה‪ ,‬דמדינא הרי הוא פטור עליה מדאורייתא‪ ,‬ולא עבר איסורא‪.‬‬
‫והא שרגמו אותו על עבירה זאת‪ ,‬הוא אך משום שה"סהדי" לא ידעו את חשבון ה"לשם‬
‫שמים" שלו‪ .‬ומאחר שקיבל התראה‪ ,‬וחשבונו לא היה ידוע להם‪ ,‬נמצא שהמקושש‬
‫אוליף את הקנסא דחילול שבת‪ ,‬אבל הוא לשם שמים התכוין‪ ,‬ולא עבר על האיסור כלל‪.‬‬

‫איברא דצל"ע טובא חידוש דין זה‪ ,‬שכן נראה שחשבון ה"לשם שמים"‪ ,‬גם אם בכלל‬
‫"אינו מתכוון" הוא [שאף זה‪ ,‬בכלל "פסיק רישיה" הוא ואסור‪ ,‬אי לאו דפסי"ר דלא ניחא‬
‫ליה הוא‪ ,‬ואכמל"ב]‪ ,‬אבל מאי שיאטיה ל"אינה צריכה לגופה"‪ .‬הלא מלאכה ש"אינה‬
‫צריכה לגופה"‪ ,‬הוא זה דין פטור מסוים בהלכות שבת‪ ,‬שכש"אינה צריכה לגופה"‪,‬‬
‫אינה בכלל מלאכת מחשבת‪ ,‬וזה שייך רק אם "מעשה" המלאכה עצמה‪ ,‬נעשה שלא‬
‫למחשבת שם ה"מלאכה" האסורה‪ .‬והיינו דוקא כאשר "מחשבת" מעשה אחר עליה‪,‬‬

                                        ‫לא מחשבת ה"מלאכה" של ל"ט מלאכות‪.‬‬

‫כמו ב"חופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה"‪ ,‬ששם המלאכה הוא "בונה"‪ ,‬אבל כשהוא‬
‫צריך לעפרה‪ ,‬ה"מחשבת" שאסרה תורה‪ ,‬אינה מלאכת "בונה"‪ ,‬אלא צבירת עפר‪.‬‬
‫מה שאין כן בנדון דידן‪ ,‬אף אם לשם שמים נתכוין‪ ,‬אבל הלא עצם המלאכה נעשית‬
‫במחשבת של "הוצאה"‪ ,‬או "מעביר" ד' אמות‪ ,‬או תולש‪ .‬אדרבא‪ ,‬כל ה"מחשבת" של‬
‫המלאכה‪ ,‬נעשית במחשבת "מעשה המלאכה"‪ ,‬ואך שה"מטרה" היא לשם שמים‪ .‬ומה‬
‫שייכות יש לזה‪ ,‬איפוא‪ ,‬ל"אינה צריכה לגופה"‪ ,‬הלא ה"מחשבת" של ה"מלאכה"‪ ,‬לגופה‬

                                                                    ‫ממש היא‪.‬‬

‫שוב ראיתי ב"פרי מגדים" (סי' שכח‪ ,‬ב"משבצות זהב" סק"ד)‪ ,‬שכשאונסים אותו לעבור‬
‫אחת מג' עבירות [ע"ז‪ ,‬ג"ע‪ ,‬שפ"ד] ובידו להנצל מהם על ידי חילול שבת‪ ,‬מסתברא‬

            ‫דאינו עובר על איסור תורה‪ ,‬משום ד"מלאכה שאינה צריכה לגופה היא"‪.‬‬

‫ולהמתבאר לעיל‪ ,‬הנני בענ"ד מפקפק בכך‪ .‬שהרי כאמור‪ ,‬המלאכה עצמה נעשית‬
‫אמנם באונס‪ ,‬ואולי היא נחשבת לבלי כוונה‪ ,‬כי היא פסי"ר דלא ניחא ליה‪ ,‬אבל אינה‬

    ‫בכלל "אינה צריכה לגופה"‪ ,‬שהרי כולה נעשתה ב"מחשבת" של ה"מלאכה"‪ .‬וצ"ע‪.‬‬

‫ויעויין גם בשו"ת מהרי"ק (שורש קצג) שפסק‪ ,‬דחילול שבת מחמת פיקוח נפש‪,‬‬
   301   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311