Page 306 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 306
Pg: 306 - 10-Back 21-11-17
מרדכי חלש ברכת שו
"ויודע היה משה שהמקושש במיתה ,שנאמר מחלליה מות יומת ,אבל לא
היה יודע באיזו מיתה הוא מת" (ב"ב קיט).
והמהרש"א (ב"ב שם) הקשה ,האיך יתכן שכדי "לאשתמודע קנסא" ,יעבור על איסור
חמור כל כך כמו חילול שבת.
ותירץ ,שמכיון שהתכוין להראות חומר איסור מלאכת שבת ,הו"ל ה"מקושש"
מלאכה שאינה צריכה לגופה ,דמדינא הרי הוא פטור עליה מדאורייתא ,ולא עבר איסורא.
והא שרגמו אותו על עבירה זאת ,הוא אך משום שה"סהדי" לא ידעו את חשבון ה"לשם
שמים" שלו .ומאחר שקיבל התראה ,וחשבונו לא היה ידוע להם ,נמצא שהמקושש
אוליף את הקנסא דחילול שבת ,אבל הוא לשם שמים התכוין ,ולא עבר על האיסור כלל.
איברא דצל"ע טובא חידוש דין זה ,שכן נראה שחשבון ה"לשם שמים" ,גם אם בכלל
"אינו מתכוון" הוא [שאף זה ,בכלל "פסיק רישיה" הוא ואסור ,אי לאו דפסי"ר דלא ניחא
ליה הוא ,ואכמל"ב] ,אבל מאי שיאטיה ל"אינה צריכה לגופה" .הלא מלאכה ש"אינה
צריכה לגופה" ,הוא זה דין פטור מסוים בהלכות שבת ,שכש"אינה צריכה לגופה",
אינה בכלל מלאכת מחשבת ,וזה שייך רק אם "מעשה" המלאכה עצמה ,נעשה שלא
למחשבת שם ה"מלאכה" האסורה .והיינו דוקא כאשר "מחשבת" מעשה אחר עליה,
לא מחשבת ה"מלאכה" של ל"ט מלאכות.
כמו ב"חופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה" ,ששם המלאכה הוא "בונה" ,אבל כשהוא
צריך לעפרה ,ה"מחשבת" שאסרה תורה ,אינה מלאכת "בונה" ,אלא צבירת עפר.
מה שאין כן בנדון דידן ,אף אם לשם שמים נתכוין ,אבל הלא עצם המלאכה נעשית
במחשבת של "הוצאה" ,או "מעביר" ד' אמות ,או תולש .אדרבא ,כל ה"מחשבת" של
המלאכה ,נעשית במחשבת "מעשה המלאכה" ,ואך שה"מטרה" היא לשם שמים .ומה
שייכות יש לזה ,איפוא ,ל"אינה צריכה לגופה" ,הלא ה"מחשבת" של ה"מלאכה" ,לגופה
ממש היא.
שוב ראיתי ב"פרי מגדים" (סי' שכח ,ב"משבצות זהב" סק"ד) ,שכשאונסים אותו לעבור
אחת מג' עבירות [ע"ז ,ג"ע ,שפ"ד] ובידו להנצל מהם על ידי חילול שבת ,מסתברא
דאינו עובר על איסור תורה ,משום ד"מלאכה שאינה צריכה לגופה היא".
ולהמתבאר לעיל ,הנני בענ"ד מפקפק בכך .שהרי כאמור ,המלאכה עצמה נעשית
אמנם באונס ,ואולי היא נחשבת לבלי כוונה ,כי היא פסי"ר דלא ניחא ליה ,אבל אינה
בכלל "אינה צריכה לגופה" ,שהרי כולה נעשתה ב"מחשבת" של ה"מלאכה" .וצ"ע.
ויעויין גם בשו"ת מהרי"ק (שורש קצג) שפסק ,דחילול שבת מחמת פיקוח נפש,