Page 305 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 305
Pg: 305 - 10-Front 21-11-17
מרדכי שה חלש ברכת
כאן יותר מד' אמות ,הרי מחמת ד' אמות הראשונות כבר נעשה מומר ,וכמו שמצינו גבי
שחיטה (רמב"ם בפיהמ"ש לחולין פ"א מ"א) ,דהשוחט בשבת משהתחיל לשחוט ולעשות
חבורה נעשה מומר ,ובגמר שחיטה כבר פסולה שחיטתו [ודוחק לומר ,שיכול היה לבוא
לפני משה ואהרן וכל העדה בהליכת ד' אמות בצמצום].
אכן בפשיטות ,יש לומר בעה"י ,דשאני שחיטה ,שבמציאות נעשו בבהמה כמה
"חבורות" בשחיטה אחת ,דמשום הכי בסוף השחיטה ,הו"ל מומר ,כיון שחילל את
השבת כמה פעמים.
משא"כ בהעברת ד' אמות ברשות הרבים ,נהי ש"העביר" כמה פעמים "ארבע
אמות" ברה"ר ,אבל לא עשה טפי ממעשה עבירה אחת .שכן כל ה"ארבע אמות" באו
בין "עקירה" אחת ל"הנחה" אחת .והיכן שתי הפעמים ,לעשותו ל"מומר" .הלא מעשה
אחד הוא ,של "עקירה והנחה" ,לכל העבירה ,של כל ה"ד' אמות" הכלולות בהם.
ובעיקר הקושיא יתכן לומר ,עפ"ד התוס' ב"ב (שם) ,וז"ל" :דאמר במדרש דלש"ש
נתכוין ,שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהם שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים,
שוב אין מחוייבין במצוות ,עמד וחילל שבת כדי שייהרג ויראו אחרים" .ע"כ .ואולי י"ל,
שאע"פ שאין זה פוטרו מעונש ,אבל להחשיבו כ"מומר" ,שהוא כעכו"ם לכל דבר ,לא
חשבינן ליה משום הכי .וצ"ע.
כוונת המקושש לשם שמים ,וגדר מלאכה שאצל"ג
ַוִּי ְהיּו ְב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ַּב ִּמ ְדָּבר ַוִּי ְמ ְצאּו ִאיׁש ְמ ֹק ֵׁשׁש ֵע ִצים ְּביֹום ַהַּׁשָּבתַ :וַּי ְקִריבּו ֹאתֹו
ַהּ ֹמ ְצ ִאים ֹאתֹו ְמ ֹק ֵׁשׁש ֵע ִצים ֶאל ֹמ ֶׁשה ְו ֶאל ַא ֲה ֹרן ְו ֶאל ָּכל ָה ֵע ָדהַ :וַּיִּניחּו ֹאתֹו
ַּב ִּמ ְׁש ָמר ִּכי ֹלא ֹפַרׁש ַמה ֵּי ָע ֶׂשה לֹוַ :וּ ֹיא ֶמר ה' ֶאל ֹמ ֶׁשה מֹות יּו ַמת ָה ִאיׁש ָרגֹום ֹאתֹו
ָב ֲא ָב ִנים ָּכל ָה ֵע ָדה ִמחּוץ ַל ַּמ ֲח ֶנהַ :וּ ֹי ִציאּו ֹאתֹו ָּכל ָה ֵע ָדה ֶאל ִמחּוץ ַל ַּמ ֲח ֶנה ַוִּיְר ְּגמּו
ֹאתֹו ָּב ֲא ָב ִנים ַו ָּי ֹמת וגו' (טו ,לב-לו)
"קם גברא מדבית יוסף אמר במימריה איזיל ואיתלוש קיסין ביומא
דשבתא ויחמון יתי סהדי ויתנון למשה ומשה יתבע אותי מן קדם ה' וידון
אותי ובכן אשתמודע קנסא לכל בית ישראל" וגו' (תרגום יב"ע)
