Page 311 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 311
Pg: 311 - 10-Back 21-11-17
מרדכי איש חלש ברכת
ציצית שנפסקה ,ולולב ואתרוג שנתמעט שיעורם
ְו ָעׂשּו ָל ֶהם ִצי ִצת (טו ,לח)
הנה שיעור אורך הציצית בשעת עשייתה ,צריך להיות כאורך י"ב גודלין .ואם נפסק
אחר כך ,דינא הוא ד"גרדומין" הוו שיורי מצוה ,ומתירים את הבגד ומקיים מצוותו ,כל
שנשאר בו כדי עניבה (מנחות לח ,:שו"ע או"ח סי' יב ס"א).
והקשו ,אמאי לא נימא הכי נמי גבי לולב ואתרוג שנתמעטו משיעורן בימי הסוכות,
דקי"ל (ביה"ל סי' תרמח ,ד"ה פסול) דפסולין ,ואמאי ,נימא ד"גרדומי" מצוה הם .מאי שנא
לולב ואתרוג שנתמעטו משיעורן ,מ"ציצית" שנפסקה ואין בה שיעור.
ונראה ,משום ש"גרדומין" ,אינו אלא זה אשר נשאר מ"שיעורו" כל שהוא .משא"כ
ב"נתמעטו" ,הרי לא נשאר מ"שיעורו" ולא מידי .שהרי השיעור הוא חלק זה ,אשר לא
קיים בהתמעטותו .וכמובן ,שמהחלק שהשלים את מלוא השיעור ,לא נשאר מאומה
[שכן ברור ,שהתמעטותו של כל החפץ ,אינו שייך ל"גרדומין" ,רק התמעטות ה"שיעור"].
עוד נראה ,ד"גרדומין" לא הוו ,אלא היכא שהחפצא מיהא ,נשאר ב"מיעוטו" .דכיון
שאותו החפץ היה לפני כן ב"שיעורו" ,לכן נחשב כאילו עדיין יש בו "שיעור" זה .משא"כ
כשכולו הצטמק ונתמעט ,הדבר אינו מוגדר כ"שארית" ,אלא כמוקטן או מצומק .ואין
זה בכלל "גרדומין" ,משום דבכהאי גוונא ,כבר אינו אותו החפצא שהיה בו כשיעור .וכבר
התבאר ,שיסוד היתירא ד"גרדומין" ,הוא משום ששאריות השיעור ,הם המה המשוות
את החפצא של השיעור השלם ,כאילו הוא קיים בו .וזה כאמור ,לא שייך בהיווצר חפצא
אחר.
לבישת בגד ד' כנפות בלא ציצית בשבת
ושחיטה בלא כיסוי הדם ביו"ט
ְו ָעׂשּו ָל ֶהם ִצי ִצת ַעל ַּכ ְנ ֵפי ִב ְג ֵדי ֶהם ְל ֹד ֹר ָתם ְו ָנ ְתנּו ַעל ִצי ִצת ַהָּכ ָנף ְּפ ִתיל ְּת ֵכ ֶלת (טו,
לח)
"כתוב במרדכי ,אומר ה"ר שלמה מדרוויש ,שאם נפסק לאיש חוט של
