Page 44 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 44
מרדכי Pg: 44 - 2-Front 21-11-17 ברכת מד
ראקיו
לא נרמז כלל "מקומה" של ה"ברכה" ,שנקבעה למי ש"נתפרנס העני מממונו" .אדרבא,
כנראה ,שממונו ,הוא "מקום" העונש ,על הרדיפה אחר כבוד עצמו.
ואולי יש לומר ,כך נראית ה"מדה כנגד מדה" של ה"רודף אחר הכבוד" הזה ,שרדיפתו
הביאתהו להיות מפזר ממונו ,ע"מ שיראה כנותן צדקה .ועל כך באה כנגדה" ,בריחת"
הכבוד הימנו .היינו ,שאותו ממון ששימש כרדיפה אחר הכבוד ,ברח הימנו .וצ"ע.
עכ"פ ,אין זה נוגע למה ש"מגיע" לו ,עבור התפרנסות העניים ,ובשמים יודעים היטב,
האיך "לקיים שניהם" ,מבלי להעלים את "הקב"ה קובע לו ברכה".
לאו הניתק לעשה ד"תשובה"
ְו ָהָיה ִּכי ֶי ֱח ָטא ְו ָא ֵׁשם ְו ֵה ִׁשיב ֶאת ַה ְּגֵז ָלה ֲא ֶׁשר ָּגָזל (ה ,כג)
בחולין (קמא ).איתא ,דאין לוקין על לאו דגזילה ,משום דהוא לאו הניתק לעשה,
דכתיב "והשיב את הגזלה אשר גזל".
ולכאורה צ"ע ,לשיטות הראשונים (עי' "ספר התשובה" להגאון רבי יוסף כהן זצ"ל ,ח"א
מעמ' נ"ב ואילך) דמצות תשובה דאורייתא היא ,א"כ היאך מלקין על כל לאוין שבתורה,
הלא מצוה היא לשוב בתשובה ועי"ז יתכפר עוונו ,ומדוע לא ייחשב משום כן "לאו
הניתק לעשה".
אכן נראה ,דדין "לאו הניתק לעשה" ,נאמר רק ב"עשה" ,שהוא מדיני אותו הלאו .כמו
"והשיב" ב"גזילה" ,או "באש ישרף" ב"נותר" .אבל ה"תשובה" ,מצוה כללית היא ,ואינה
מדיניו של לאו מסוים.
דין "והשיב" ,נאמר במסוים על ה"גזילה" ,גם אילולי שיש בה "לאו" ו"עבירה" .לעומת
ה"תשובה" ,שנאמרה דוקא על ה"לאו" וה"חטא" שבגזילה [ולו יצויר גזילה ללא "לאו"
ו"חטא" ,לא שייכא בה "תשובה"].
לכן דוקא ה"והשיב"" ,מנתק" את ה"לאו" דגזילה .לא ה"תשובה" ,שכאמור ,אינה
"מנתקת" ,לכן אינה שייכת לדין "לאו הניתק לעשה" .ודו"ק.