Page 505 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 505
Pg: 505 - 16-Front 21-11-17
מרדכי הקת בקע ברכת
"ואספת דגנך" ו"לא ימיש"
ְו ָנ ַת ִּתי ְמ ַטר ַאְר ְצ ֶכם ְּב ִעּתֹו יֹוֶרה ּו ַמ ְלקֹוׁש ְו ָא ַס ְפ ָּת ְד ָג ֶנָך ְו ִתי ֹר ְׁשָך ְוִי ְצ ָהֶרָך (יא ,יד)
"ת"ר ואספת דגנך מה ת"ל ,לפי שנאמר לא ימיש ספר התורה הזה
מפיך ,יכול דברים ככתבן ,ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ,
דברי רבי ישמעאל .רשב"י אומר ,אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע
וכו' וקוצר וכו' ודש וכו' תורה מה תהא עליה ,אלא בזמן שישראל עושין
רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים ובזמן שאין ישראל עושין
רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן ,שנאמר ואספת דגנך ולא עוד
אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן ,שנאמר" וכו' (ברכות לה):
ולכאורה יפלא ,הלא רשב"י עצמו ס"ל במנחות (צט ):דע"י פרק ק"ש ,שחרית וערבית,
יצא ידי קיום ה"לא ימיש" .ד"אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי אפילו לא קרא אדם
אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימיש" [הן אמת דיעויין בגליון הש"ס על אתר
שהביא בשם הש"ך (יו"ד רמו סק"א) דגרס ר"ש בן יהוצדק].
וביותר ,הלא בתחילת הברייתא שאלו" ,יכול דברים ככתבן" .ופלא ,שהרי קמן ,ר"א
ור"י ס"ל ,דפרק בשחרית ופרק בערבית [ואפילו קרי"ש] זהו הקיום של ה"ככתבן" ד"לא
ימיש" ,ואמאי איצטריך קרא ד"ואספת" וגו' לחדש "מנהג דרך ארץ".
והנה פסק הרמב"ם (בפ"ג מהל' תלמוד תורה הל' ו-ז)" :מי שנשאו ליבו לקיים מצוה זו
כראוי ולהיות מוכתר בכתרה של תורה לא יסיח דעתו לדברים אחרים וכו' אלא עשה
תורתך קבע ומלאכתך עראי" וכו' .וזה מורה להדיא ,שה"תורתך קבע" וה"לא יסיח
דעתו" ,הכל מכלל המצוה "כראוי" המה.
ולכאורה זה נסתר למש"כ הרמב"ם בפרק א מהלכות תלמוד תורה" :כל איש מישראל
חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין וכו' ואפילו וכו' חייב
לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה" .הרי שמקיימים
את המצוה ,עם קביעות ביום ובלילה.
שו"ר בשו"ע הרב (בקו"א) שעמד על כך ,ומתוך זה בא לידי מסקנא ,שהרמב"ם לא
פסק לא כר"א ולא כר"י בשם רשב"י ,ולכן לא הוי "מצוה כראוי" ,אלא כ"שלא יסיח
דעתו לדברים אחרים" ,וכשיעשה "תלמודו קבע ומלאכתו עראי" .ולזה כיוון גם בפ"א,
דלא כמשמעות לשונו ,כאשר למדו שאר מפרשים ,עיין בלח"מ הנ"ל ,וצ"ע .כמו כן צ"ע,
