Page 506 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 506
מרדכי Pg: 506 - 16-Back 21-11-17 וקת
ברכת בקע
מהא דבפ"א הנ"ל ,לא הזכיר הרמב"ם מצות "כראוי" הנ"ל כלל ,וזה מוכיח ,לכאורה,
שהר"מ אמנם כן התכוון ל"קביעות" ,אלא דצ"ע כהנ"ל.
ואשר יראה לומר בזה הוא ,בשום לב לכך ,דבדברי ר"א ור"י בשם רשב"י ,הוזכר רישא
דקרא " -לא ימיש" וגו' ,ואילו בדברי רבי ישמעאל (במנחות צט ):הוזכר דווקא סיפא
דקרא " -והגית בו יומם ולילה".
וע"כ דתרי דיני נינהו ,דין "לא ימיש" ,ודין "והגית בו יומם ולילה" .ומה שחידשו ר"א
ור"י בשם רשב"י ,הוא אך עד כמה שנוגע הדבר ל"לא ימיש" ,שהוא זה דומה ל"תמיד".
ולהכי הוא דאמרו דמדר"י יש ללמוד ,שאף דין "לא ימיש" ,מקיימים עם קביעות של
שחרית וערבית [וכאמור ,לאחר דילפינן זאת מדר"י ,שוב גם חכמים שפיר מודו בענין
זה].
אבל מלבד האי דינא ד"לא ימיש" ,נאמר דין נוסף "והגית בו יומם ולילה" ,ועל זה הוא
דאמר רבי ישמעאל לבן דמה ,דמצוה זאת ,לכו"ע אין לה שום שיעור של זמן .ואע"ג
דרבי ישמעאל גופיה יליף מ"ואספת דגנך"" ,הנהג בהם מנהג דרך ארץ" ,הרי זה היתר
מסוים ,שנאמר על ה"דרך ארץ" ,ואילו למצות ת"ת אין הגבלה ,ואין שום היתר שלא
להגות ,אלא אם כן יש לך זמן שאינו "לא מן היום ולא מן הלילה".
נמצא ,דמצות "והגית" ,היא מצוה שאין לה הגבלה של זמן ,אלא שהיא כוללת רק
את הזמן שאינו של "ואספת" [היינו ,שאינה כוללת את הזמן הנצרך ל"הנהג בהם מנהג
דרך ארץ"] .ואילו בזמן שאינו עוסק בדרך ארץ ,אין שום היתר לביטול ת"ת .וזהו מ"ש
ר"י לבן דמה ,שאין שום היתר לחכמה יוונית ,שכן חכמה יוונית ,אינה בכלל ה"מנהג דרך
ארץ" ,ולהכי ,גם אם יודע הוא את כל התורה ,אין שום שחרור מה"והגית".
ואילו ה"לא ימיש" ,דין נוסף הוא ,ועיקר יסודו בא לומר ,שאף אם הוא במצב שמצות
"והגית" לא נאמרה בו ,כמו "מנהג דרך ארץ" וכיו"ב ,אעפ"כ ,אסור שימיש ספר התורה
מפיו .ואינו מקיים את ה"לא ימיש" ,אלא אם כן קובע הוא זמנים ביום ובלילה לת"ת.
ומיושבת היטב שיטת רבי ישמעאל ,שאע"פ שהקיום של "לא ימיש" ,הוא בשחרית
וערבית בלבד ,אעפ"כ ,אכתי מוטלת עליו המצוה של "והגית" ,ומזה אין שום שחרור
[אי לאו "ואספת"].
אלא דלפ"ז תיקשי טפי ,הא דאמרו בברכות הנ"ל ,דאילו מצד ה"לא ימיש" ,היו
"הדברים ככתבן" ,וכמו כן למסקנא ,נאמר היתר מיוחד של "ואספת דגנך" למנהג דרך
ארץ ,אליבא דרבי ישמעאל [ולרשב"י נשאר הדבר ללא היתר ,ורק אם לא עשו רצונו של
מקום ,אז "ואספת דגנך" .אם לא דנימא ,דאף לרשב"י קאי ההיתר דרבי ישמעאל ,ואך
