Page 512 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 512
מרדכי Pg: 512 - 16-Front 21-11-17 תקיב
ברכת בקע
היינו ,שכל שהם זקוקים לחיובן ,הוא אך היותן גידולי חובת "ארץ ישראל" ,ואת זאת יש
לגידולין אלו כשהן גדלים מכיבוש ,שמכיון שא"י הוא ,לענין חלות שמה וחובתה ,הרי
היא חייבת בתרומות ומעשרות.
משא"כ דינים או מצוות הזקוקים ל"קדושת הארץ" ,לענין זה לא סגי בכיבוש ,משום
שאין "קדושה" אלא לארצות שהובטח עליהם לאברהם אבינו ,ולכן יתכן שמארצות
הנכבשות ,אין להביא עומר ושתי הלחם ,התלויים בקדושת הארץ [רק תרו"מ וביכורים,
שפיר "חייבים" הם].
16
ומהשתא יש אולי לומר ,דהנפקא מינה בין כיבוש לאחר הסמוך לפלטורא שלך וגו',
לבין כיבוש כ"שסמוך לפלטורא שלך לא כבשת" ,אע"ג דלא מיירי הכא לטפי מקנין
של "לכם יהיה" ,שזה לכאורה דיני ממונות בלבד ,אעפ"כ כשארץ ישראל היא לכם ,גם
כשנתקיים ה"סמוך לפלטורא שלך" הושלם הכיבוש.
כל זה הוא לענין חובת תרו"מ ,והכי היא שורת דיני כיבוש א"י ,ש"כיבוש" ,לענין "לכם
יהיה" [היינו ממונות] ,הוא קנין לבעלות ,גם ללא מילוי התנאי של שלמות ה"כבשת"
ב"סמוך לפלטורא" .והא דנאמר דין כיבוש של סמוך לפלטורא וגו' ,כתנאי לקנין "לכם",
כמפורש בספרי ,זה נאמר רק לענין "חובת הארץ" ,היינו תרו"מ ו"ביכורים".
ואילו "עומר" ושתי הלחם ,התלויין ב"קדושת הארץ" ,אלו ,לדעת הרדב"ז ,יהיו תלויין
בארץ ש"נכרתה עליה הברית עם אברהם אבינו".
