Page 53 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 53
Pg: 53 - 2-Front 21-11-17
מרדכי נג וצ ברכת
היטב ,שכולו גם אסור בהנאה .ומ"ש הרמב"ם הלכה זאת לאחר שכתב שה"ושמו" קאי
גם על המוציא מחוץ לעיר ,וזה פלא לכאורה ,שהלא נסתיימה ההרמה בהנחת הדשן
בצד המזבח ,ומה זה נוגע לדשן שהוא מחוץ לעיר ,מנלן שאף דשן זה צריך לשמור שלא
יפזרנו.
אשר נראה בזה ,דבהאי דינא דילפינן מ"ושמו" שלא יפזרנו ,ע"כ נאמר שקיום דין
הדשן נמשך בעצם הוויתו ,ולהכי הוא שזה נמשך גם לאחר ההוצאה ,שהרי הקיום דין
ד"ושמו" ,נמשך גם כל עוד נמשכת הווייתו.
ותתיישב לפי זה היטב תמיהת המשנה למלך על הרמב"ן ,היתכן לומר פשוטו של
מקרא שאין הוצאת הדשן צריכה בגדי כהונה ,הלא קמן דתנא קמא דרבי אליעזר ס"ל
דהוצאה בעי בגדי כהונה.
ולפי מש"נ נראה ,דהרמב"ן נמי ס"ל דשני דינים נפרדים הם ,הורדת הדשן והוצאת
הדשן ,שמהמזבח לצד המזבח למטה" ,הורדה" היא ,וממקום ההנחה למטה ולחוץ
למחנה" ,הוצאה" היא .וס"ל להרמב"ם ,דהא דפליגי ת"ק ור"א ,ות"ק ס"ל שאף ההוצאה
בעי בגדי כהונה ,אין הדברים אמורים אלא לחלק ה"הורדה" מן המזבח לצד המזבח
למטה ,אבל מאותו מקום ההנחה למטה ולחוץ ,ת"ק נמי ס"ל דהיא זאת "הוצאה"
שאינה "עבודה" ,ולא בעי בגדי כהונה.
לאו ד"לא תכבה" באינו מתכוין
ְו ָה ֵאׁש ַעל ַה ִּמְזֵּב ַח ּתּו ַקד ּבֹו ֹלא ִת ְכֶּבה (ו ,ה)
כתב הרמב"ן (לעיל פסוק ב)" :וצוה שיזהרו בזה ויערכו אש ועצים הרבה ,שתוקד האש
תמיד כל היום וכל הלילה ,והזהיר בלאו שלא תכבה לעולם ,והנה אם נתעצלו הכהנים
וכבתה האש ,עובר בלאו ,ומפני זה אמרו רבותינו שהיתה מערכה שניה לקיום האש".
עכ"ל.
ולדברי הרמב"ן ,שאף המתעצל בלא שום מעשה ,וכבתה האש ,עובר בלאו ,הרי ק"ו
דמי שיזלף יין על המזבח וגורם לכיבוי אשו של מזבח ,עובר בלאו .וזה נסתר לכאורה
מסוגיא ערוכה בזבחים (צא ,):דאליבא דר"ש דס"ל דבר שאינו מתכוין מותר ,המזלף יין
