Page 55 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 55

‫‪Pg: 55 - 2-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי נה‬  ‫וצ‬                        ‫ברכת‬

‫לכן‪ ,‬אם אין הגחלת נמצאת במוקד‪ ,‬כגון ש"ירדה" מעל גבי המזבח‪ ,‬שוב אינה גחלת‬
‫שחייבין על כיבויה‪ .‬וכמובן‪ ,‬שאין נפ"מ בין אם "ירדה" מן המזבח‪ ,‬לבין אם פקעה‬
‫מן המזבח‪ .‬שכן האיסור והמצוה‪ ,‬אינו רק כיבוי "גחלת" השייכת למוקד‪ ,‬אלא כיבוי‬
‫ב"מוקד"‪ ,‬וכיבויה של גחלת במוקד‪ ,‬זהו האיסור‪ .‬ומ"מ אם "הורידוה" מן המזבח‪ ,‬ואח"כ‬
‫כיבוה‪ ,‬חייבים‪ ,‬משום שהכיבוי של גחלת זו מתייחס ל"מוקד"‪ ,‬ונמצא מכבה גחלת "מעל‬

                                                                      ‫המזבח"‪.‬‬

‫[ויעו' בתוס' זבחים (פו‪ .‬ד"ה וכולן)‪" :‬ועוד י"ל דפקעו היינו דפקעו מאליהן‪ ,‬וירדו יעלו‬
‫יש במשמע שהורידן‪ ,‬ויש לחלק בין מאליהן לע"י אחרים [דפסולין או עצמות שפקעו‬
‫מאליהן‪" ,‬לא יחזיר"‪ ,‬ואילו הפסולין או עצמות שהורידן‪ ,‬אם משל בהם האור‪ ,‬יעלו]‬
‫כעין ההיא דטרף בקלפי המוריד גחלת מע"ג המזבח וכבה חייב‪ ,‬משום דלא אנתקיה‬

      ‫ממצותה‪ ,‬אלמא יכול להעלותה‪ ,‬וכי פקעה תנן במתניתין דלא יחזיר" וכו'‪ .‬עכ"ד‪.‬‬

‫הא קמן להדיא‪ ,‬דהיינו טעמא דהמוריד וכבה חייב‪ ,‬משום "דלא אנתקיה ממצותה"‪,‬‬
‫היינו‪ ,‬דהו"ל כאילו כיבה על גבי המזבח‪ .‬וכמו כן גבי פסולין ועצמות‪ ,‬כאילו לא ירדו‪ .‬והם‬
‫הם הדברים בעה"י‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬מה ענין גחלת מע"ג מזבח‪ ,‬לפסולין שירדו‪ ,‬שיחזרו‬

                                                    ‫ויעלו‪ .‬וע"כ כמשנ"ת בעה"י]‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

              ‫ברכת "שהחיינו" על קרבן המנחה‬

‫ֶזה ָקְרַּבן ַא ֲה ֹרן ּו ָב ָניו ֲא ֶׁשר ַי ְקִריבּו ַלה' ְּביֹום ִה ָּמ ַׁשח ֹאתֹו ֲע ִׂשיִרת ָה ֵא ָפה ֹס ֶלת ִמ ְנ ָחה‬
                                 ‫ָּת ִמיד ַמ ֲח ִצי ָתּה ַּבּ ֹב ֶקר ּו ַמ ֲח ִצי ָתּה ָּב ָעֶרב (ו‪ ,‬יג)‬

‫"זה קרבן אהרן ובניו‪ ,‬אף ההדיוטות מקריבין עשירית האיפה ביום שהן‬
‫מתחנכין לעבודה‪ ,‬אבל כהן גדול בכל יום‪ ,‬שנאמר מנחה תמיד וגו'‬

                  ‫והכהן המשיח תחתיו מבניו וגו' חק עולם וגו'" (רש"י)‬

‫מבואר בקרא‪ ,‬שכהן הדיוט אסור להתחיל עבודתו עד שמביא מנחת חינוך‪ ,‬ומנחתו‬
                                                       ‫כמנחת כהן גדול בכל יום‪.‬‬

‫והנה במנחות (עה‪ ):‬איתא‪" :‬היה עומד ומקריב מנחות בירושלים‪ ,‬אומר‪ ,‬ברוך שהחיינו‬
‫וקיימנו"‪ .‬והקשו‪ ,‬מדוע מברך הכהן "שהחיינו" כשמקריב בפעם הראשונה מנחת‬
   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60