Page 59 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 59
Pg: 59 - 2-Back 21-11-17
מרדכי נט וצ ברכת
אשר לכן מובן היטב מה שהביא רש"י את הפסוק "והבשר תאכל" ,דמיניה ילפינן את
דין הברכה על אכילת קדשים .שכן הברכה ,היא באה להודות על מה שמוטל על הגברא,
וזה הרי לא בא לידי ביטוי בקראי דידן ,שנאמרה בהם לשון "יאכל" ,שאינה מורה אלא
על דיני הקרבן ,להיות "נאכל" [ואך שמצות הגברא היא "לאכול" ,כדי לקיים את דין
הקרבן "להיאכל"] .ודו"ק.
"נותר" -אכילתו ושריפתו
ְו ַהּנֹו ָתר ִמְּב ַׂשר ַהָּז ַבח ַּבּיֹום ַהְּׁש ִלי ִׁשי ָּב ֵאׁש ִיָּׂשֵרףְ :ו ִאם ֵה ָא ֹכל ֵי ָא ֵכל ִמְּב ַׂשר ֶז ַבח
ְׁש ָל ָמיו ַּבּיֹום ַהּ ְׁש ִלי ִׁשי וגו' (ז ,יז-יח)
הנה דין אכילת שלמים הוא ב' ימים ולילה אחד ,אבל מ"ליל שלישי" הבשר אסור
באכילה והוי "נותר" .וכמו כן נפסל הקרבן ,אם חישב הכהן בשעת השחיטה או הזריקה
לאוכלו בליל שלישי [שהיא מחשבת פיגול "חוץ לזמנו"] .אלא שמצות שריפתו ,היא
דוקא "ביום" השלישי.
וילפינן לה מהכא ,דכתיב "ואם האכל יאכל וגו' ביום השלישי" ,והיינו דמיירי במחשב
בשעת שחיטה לאכול אחר זמן אכילתו ,כגון בליל שלישי (כדפירש"י) .ומשמע דלשון
"ביום" השלישי ,קאי על תחילת "ליל" שלישי.
וצ"ע ,דגבי דין שריפת הנותר דרשינן מ"ביום" השלישי ,דוקא ביום ולא בלילה .ומאי
שנא האי "ביום" דמתפרש דוקא על ה"יום" השלישי ,מאידך "ביום" דמתפרש על "ליל
שלישי".
אכן נראה ,דאדרבה ,דוקא משום שמצות אכילה אינה אלא לשני ימים ולילה אחד,
א"כ ע"כ שהנותר הוא ב"ליל" שלישי ,וא"כ מדוע נאמר "ביום" .אלא ודאי ,דאתא
לדרשא ד"ביום שורפין ולא בלילה".
משא"כ "ואם האכל יאכל" וגו' ,דמיירי לענין פיגול "חוץ לזמנו" ,דצ"ע מאידך גיסא,
הלא ודאי שבליל שלישי הו"ל נותר ,והיכי כתיב "והנותר ביום" .ע"כ ,דאתא לאשמועינן
ד"לילה הולך לאחר היום".
