Page 61 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 61

‫‪Pg: 61 - 2-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי סא‬  ‫וצ‬                         ‫ברכת‬

‫נאכל" אינו איסור אכילה‪ ,‬אלא אך ה"זכות" לאכול‪ ,‬כמש"נ [לא מצינו בכל יד החזקה‪,‬‬
   ‫לשון זו של "אינו נאכל" או "אין זכאין"‪ ,‬ולא באה בשום הלכה של "איסור אכילה"]‪.‬‬

‫ויסוד הדבר הוא כמש"נ‪ ,‬שזכותם של הכהנים במתנות כהונה אלו‪ ,‬חלה רק לאחר‬
‫הקטרת אימורין‪ .‬ומה שנאמרה הלכה שאם נטמאו או נאבדו‪ ,‬אין הקטרת אימורין‬
‫מעכבת את זכיית הכהנים או את אכילת בעלים‪ ,‬כדילפינן לה מקרא ד"והיה לאהרן‬
‫ולבניו"‪ ,‬כמפורש בחז"ל ובגמ' פסחים הנ"ל‪ ,‬דילפינן להו מהאי קרא גופא ["והיה לאהרן"‬

                                                                         ‫וגו']‪.‬‬

‫אכן יש לעיין בזה‪ ,‬אם הוא זה דין של היתר מיוחד‪ ,‬כשהאימורין לא קיימין להקטרה‪,‬‬
‫או שהילפותא מלמדת‪ ,‬שכל האיסור‪ ,‬או המעכב את הזכות‪ ,‬אינו תלוי בחפצא של‬
‫המוקטרין‪ ,‬אלא בהקדמת אכילתן וזכויות אדם להקטרת אימורין לשמים‪ .‬היינו‪ ,‬שעצם‬
‫הקדמת האכילה‪ ,‬היא האסורה‪ ,‬ולפיכך אין "זוכין" בה במתנות כהונה‪ .‬ומובן‪ ,‬שאם אך‬
‫לא יוקטרו‪ ,‬מחמת אבידתם או טומאתם‪ ,‬שוב לא חייל על אכילתם חלות שם "הקדמה"‬

                                           ‫[שהרי לא קיימין האימורין להקטרה]‪.‬‬

‫וזהו אשר הוסיף רש"י בלשונו‪ ,‬ד"כל עוד" האימורים למטה‪ ,‬אין הבשר "בר אכילה"‬
‫לכהנים‪ ,‬משום שיש להקדים את ההקטרה לגבוה‪ ,‬לאכילת הכהנים והבעלים‪ .‬והנפקא‬
‫מינה‪ ,‬שאם אין האימורים קיימים‪ ,‬אין האכילה בכלל "הקדמה"‪ ,‬ואין מונע את אכילתם‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

                 ‫"מילואים" לשעה ולדורות‬

‫ֹזאת ַהּתֹוָרה ָל ֹע ָלה ַל ִּמ ְנ ָחה ְו ַל ַחָּטאת ְו ָל ָא ָׁשם ְו ַל ִּמּלּו ִאים ּו ְלֶז ַבח ַהְּׁש ָל ִמים‪ֲ :‬א ֶׁשר‬
‫ִצָּוה ה' ֶאת מֹ ֶׁשה ְּב ַהר ִסי ָני ְּביֹום ַצּ ֹותֹו ֶאת ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ְל ַה ְקִריב ֶאת ָקְרְּב ֵני ֶהם ַלה'‬

                                                     ‫ְּב ִמ ְדַּבר ִסי ָני (ז‪ ,‬לז‪-‬לח)‬

‫הנה מנה הכתוב את המילואים והכלילם ב"זאת התורה" וגו'‪ ,‬ו"זאת התורה"‪ ,‬היקישא‬
‫הוא‪ ,‬כמפורש בגמ'‪ .‬ונראה מזה לכאורה‪ ,‬שהמילואים‪ ,‬מצוה הנוהגת לדורות היא‪ ,‬כשאר‬

           ‫קרבנות המנויים בפסוק הנ"ל‪ ,‬שהרי כולם הוקשו זה לזה ב"זאת התורה"‪.‬‬

‫אך הרמב"ם (פ"ב מהל' מעשה הקרבנות הל' טו) לכאורה אינו סובר כן‪ ,‬וז"ל‪" :‬וכשם‬
‫שהקריבו הנשיאים בחנוכת המזבח דברים שאין כמותך לדורות והקריבו בשבת‪ ,‬כך‬
‫הנשיא מקריב חנוכתו בשבת לעתיד כאשר מפורש שם וכן קרבנות שהקריבו בימי‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66