Page 644 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 644

‫מרדכי‬  ‫‪Pg: 644 - 21-Front 21-11-17‬‬  ‫תרמד‬

              ‫ברכת וילך‬

‫שירה זו‪ ,‬לפי שאין כותבים את התורה פרשיות פרשיות" (הרמב"ם ‪ -‬פ"ז‬

                                                                         ‫מהל' ס"ת ה"א)‬

‫המבואר בדברי הרמב"ם‪ ,‬דקרא קאי על פרשת "האזינו" גרידא‪ ,‬שהיא "התורה שיש‬
                ‫בה שירה"‪ ,‬ולא על כל התורה כולה‪ ,‬כמבואר בסוגיא דסנהדרין הנ"ל‪.‬‬

‫אולם דבריו צ"ע טובא‪ ,‬במש"כ ד"לפי שאין כותבים את התורה פרשיות פרשיות"‪,‬‬
‫לכן ע"כ חייבים לכתוב כל התורה‪ ,‬דלכאורה מה שצריך לכתוב רק "פרשיות"‪ ,‬שפיר שרי‬
‫לכתוב "פרשיות"‪ ,‬כמו בתפילין ומזוזות ומגילת סוטה‪ ,‬ומה ההכרח לכתוב כל התורה‬

                          ‫כולה‪ ,‬הלא התורה התירה כתיבת "פרשה" זו של השירה‪.‬‬

‫והנראה בעה"י‪ ,‬שמדיני ה"תורה" הוא‪ ,‬שתהא התורה כתובה ב"ספר"‪ .‬ולא חייל חלות‬
‫שם "ספר תורה"‪ ,‬אלא אם כן כתובה בו כל התורה‪ .‬ודין כתיבה זה‪ ,‬היא היא ההלכה‬
‫של "אין כותבין את התורה פרשיות פרשיות" [ואילו ל"חומשין"‪ ,‬ישנה קדושה של‬
‫"חומשין"‪ ,‬לא של ספר תורה‪ ,‬כמבואר בגמ' וברמב"ם‪ .‬אבל לא חיילא חלות שם "תורה"‪,‬‬
‫אלא על כולה‪ ,‬לא כשהיא כתובה פרשיות]‪ .‬כי כשהתורה ניתנה להיכתב‪ ,‬לא ניתנה אלא‬

                                                 ‫"כולה"‪ ,‬לא בכתיבת "פרשיות"‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬שתי מסקנות‪ .‬האחת‪ ,‬דאף אי משכחנא "פרשה" שניתנה להכתב בפני עצמה‪,‬‬
‫אין זאת אלא משום שנאמר בה חלות שם בפני עצמה‪ ,‬כ"מזוזה" ו"תפילין"‪ ,‬שהתורה‬
‫ציוותה לכתוב את פרשיותיהן‪ ,‬כדי שיחול עליהם חלות שם זה של "מזוזה" או "תפילין"‪,‬‬

                            ‫כי לחלות שמות אלו‪ ,‬נאמר דין "ניתנה להיכתב" מיוחד‪.‬‬

‫המסקנא הנוספת היא‪ ,‬שאף אי חיילא על פרשיות אלו‪ ,‬חלות שם "תפילין" או‬
‫"מזוזה"‪ ,‬אבל חלות שם "תורה"‪ ,‬ליתא עלייהו‪ .‬כי בתורת "תורה"‪ ,‬לא יתכן לכתוב‬
‫פרשיות‪ .‬ואך שנאמרה פרשה מיוחדת [בכל אחת ממצוות אלו]‪ ,‬להתיר‪ ,‬לצוות ולחדש‬

                                                 ‫כתיבה‪ ,‬בתורת תפילין ומזוזות‪.‬‬

‫ומעתה‪ ,‬כיון שבמצות "כתיבת" ספר תורה איירינן‪ ,‬לא יתכן שמצוה זאת עצמה‪,‬‬
‫תתקיים שלא על פי דיני מהות מצותה‪ .‬וכיון שמהות מצותה‪ ,‬נאמרה להתקיים רק‬
‫על פי דיני ואופן ה"ניתנה" שלה‪ ,‬הרי פשוט‪ ,‬שאם אך "אין כותבין את התורה פרשיות‬

             ‫פרשיות"‪ ,‬לא יתכן לקיים את מצות כתיבתה‪ ,‬עם "פרשת שירה" גרידא‪.‬‬

‫מה עוד‪ ,‬שהרי גם אילו היתה הכוונה לכתיבה "פרשת שירה"‪ ,‬על ידי כך היתה‬
‫מתקיימת מצות כתיבת ספר תורה‪ ,‬ואיך יתכן לקיים מצוה זאת‪ ,‬באופן המתנגד והסותר‬

 ‫את דין ה"ניתנה" של התורה‪ .‬וע"כ‪ ,‬שהכוונה היא‪ ,‬דוקא לכל התורה‪ ,‬כמ"ש הרמב"ם‪.‬‬

‫והא דמצינו כתיבה של "פרשיות"‪ ,‬במזוזה או תפילין ומגילת סוטה‪ ,‬אין זאת אלא‬
   639   640   641   642   643   644   645   646   647   648   649