Page 645 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 645
תרמה מרדכי Pg: 645 - 21-Front 21-11-17
ברכת וילך
משום שכאמור ,התחדש בהם דין כתיבת "תפילין" ו"מזוזות" ו"פרשת סוטה" ,אבל לא
חייל עלייהו שם "תורה" .משא"כ כדבעינן להחיל שם "תורה" על הכתיבה ,הרי לא יתכן
לעשות זאת באופן הסותר את הדין "ניתנה" של תורה ,כמשנ"ת (וע"ע לעיל " -תורה שיש
בה שירה" ,מש"כ בעה"י בענין זה באורך).
כתיבת ספר תורה בשותפות
ְו ַע ָּתה ִּכ ְתבּו ָל ֶכם ֶאת ַהּ ִׁשיָרה ַהּ ֹזאת וגו' (לא ,יט)
"אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה ,מצוה לכתוב משלו,
שנאמר (דברים לא ,יט) ועתה כתבו לכם את השירה" (סנהדרין כא ,:רמב"ם
פ"ז מהל' ס"ת ה"א)
הנה מנהג ישראל תורה הוא ,להשתתף יחד ציבור גדול לכתוב ספר תורה ,לקיים
מצות "ועתה כתבו לכם" .אמנם מצינו שיטה בספרי הפוסקים ,היא שיטת ה"בית
אפרים" (שו"ת יו"ד סי' סג ,הובא בפתחי תשובה יו"ד סי' ער ס"א) ,שאין יוצאים ידי חובת
מצוה זו בשותפות ,כיון דכתיב הכא "לכם" ,כי היכי דאשכחן באתרוג של שותפין ,שאין
יוצאים בו י"ח ,כיון דכתיב "ולקחתם לכם" [עי' שו"ע (או"ח סי' תרנח ס"ז) ורמ"א ומשנ"ב
(שם) .וע"ע בהגהות הגרע"א על השו"ע (יו"ד סי' ער ס"א) בשם התו"ח] .ובאמת צ"ע
ליישב מנהג ישראל ,מאי שנא מאתרוג.
ורבינו ה"קהלות יעקב" (סנהדרין סי' יד) כתב ליישב המנהג ,ע"פ דברי הר"ן בנדרים
(מו :ד"ה אלא אמר רב יוסף) דבחצר שאין בה כדי חלוקה ,לר' אליעזר בן יעקב אמרינן "יש
ברירה" ,וגופה קנויה לכל אחד לתשמישו בשעת תשמישו .ולפ"ז ,הכי נמי ס"ת שאין בו
כדי חלוקה ,שפיר הוי שייך לכל אחד לגמרי ,לענין שיוצא בו מצות כתיבת ספר תורה.
משא"כ אתרוג ,שלאחר החג יש בו כדי חלוקה לחלקו ולאכלו .עייש"ב.
אכן כבר הקשה הקצות החושן (סי' קעא סק"א) על הר"ן ,מהא דאמרינן בנדרים שם,
שאף לראב"י דס"ל "ש ברירה" ,א"א לאסור ב"קונם" על השותף .והרי לדברי הר"ן,
בשעה שמשתמש בו הוי "שלו" בקנין הגוף ממש ,ולמה לא יחול "קונם" על זה ,ולבתר
דחייל שעה אחת ,תו לא פקע .ומצוה ליישב.
עוד הקשו ,לדברי הר"ן ,אמאי עבד של שני שותפין אינו בדין "יום או יומיים" (מכילתא
