Page 678 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A

‫‪Pg: 678 - 22-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬ ‫הכרבה תאזו‬ ‫ברכת‬ ‫תרעח‬

‫בתורה‪ ,‬לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולן‬
‫היתה" (רש"י)‬

‫הנה הטור והרמ"א הביאו דין זה של "יששכר וזבולון" בהלכות תלמוד תורה‪ .‬וצ"ע‪,‬‬
‫דלכאורה היה להם להביא זאת בהלכות צדקה‪.‬‬

‫והמוכח מזה‪ ,‬שאמנם‪ ,‬דין זה של "הסכם יששכר וזבולון"‪ ,‬שייך ונאמר גם‬
‫כשה"יששכר" עשיר‪ ,‬שפרנסתו בשפע‪ ,‬ואין בכך משום צדקה בכלל‪ .‬ואך שמדיני‬
‫"תלמוד תורה" הוא‪ ,‬שאמרה תורה לכל מי שאינו עוסק בתורה‪ ,‬שבידו לעשות שותפות‬
‫זו‪ ,‬וע"י כך תתקיים מצות תלמוד תורה על ידי שני השותפין המתחלקים ברוחניות‬

‫ובגשמיות‪.‬‬

‫ואע"פ שנכון הדבר‪ ,‬שבמקרה שהאחד זקוק לפרנסה‪ ,‬הרי שותפו מקיים בשותפות‬
‫זאת גם מצות צדקה‪ ,‬אבל הא מיהת‪ ,‬שאף ללא מצות צדקה‪ ,‬ההסכם קיים‪ ,‬ומחייב‬

‫חלוקת רווחים בגשמיות וברוחניות כפי הסכם שותפותם‪.‬‬

‫דבר זה הוכיח מרן הגר"מ פיינשטיין זצוקללה"ה‪ ,‬גם מן הפסוק שלפנינו‪ .‬שהרי‬
‫בפסוק הסמוך נאמר "כי שפע ימים ינקו ושפוני טמוני חול"‪ ,‬ופירש"י‪ ,‬שהיו בחלקם של‬
‫יששכר וזבולון "טרית וחלזון וזכוכית לבנה"‪ .‬הרי להדיא‪ ,‬ששבט יששכר לא היה עני‬

‫משאר שבטים‪ ,‬שהרי זכה בנחלתו לאוצרות הנ"ל‪.‬‬

‫וע"כ‪ ,‬שזבולון לא החזיק בידי יששכר‪ ,‬מחמת צדקה‪ ,‬שהרי לא היה זקוק יששכר‬
‫לכך [אדרבה‪ ,‬אף אילו היה נותן לו כספי צדקה‪ ,‬לא היה יוצא ידי חובתו במצות צדקה]‪.‬‬
‫אלא שהיתה זאת שותפות רגילה בין שני השבטים‪ ,‬שיששכר יתפנה מעסקי מסחר‬

‫ופרנסה‪ ,‬כדי לעסוק בתורה‪ ,‬ואת שכרו מן השמים חלק עם זבולון‪.‬‬

‫ואילו זבולון‪ ,‬היה המכניס‪ ,‬המביא והמוציא‪ ,‬כלומר‪ ,‬המטפל בעניני הפרנסה‪ ,‬גם‬
‫בפרנסתו וגם בפרנסת נכסיו של יששכר‪ ,‬וחלק עם יששכר את הרווחים שהעלה‬

‫משניהם‪ ,‬ותמורת זאת קיבל שכרו ברוחניות ובגשמיות שחלק עמו יששכר‪.‬‬

‫זהו שאמרו‪ ,‬שיסוד הסכם זה‪ ,‬הוא מדיני הלכות תלמוד תורה ולא מדיני צדקה‪,‬‬
‫כמשנ"ת‪.‬‬

‫‪‬‬