Page 683 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 683
Pg: 683 - 22-Back 21-11-17
תרפג מרדכי הכרבה תאזו ברכת
והנה בשם מרנא הגר"א זצוקללה"ה נמסר ,שהכוונה ב"דמע" הוא מלשון "דימוע",
היינו שהאותיות היו מעורבבות עד לאחר מיתתו ,שאז הסתדרו האותיות במקומן.
ולכאורה זה פלא ,שכן בסוגיין שאלו "אפשר ספר תורה חסר אות אחת וכתיב לקוח
את ספר התורה הזה" ,ומכח זה אמר ר"ש ,שע"כ כתב משה גם את שמונת הפסוקים,
ולדברי הגר"א ,הלא גם לפי דברי ר"ש ,הספר תורה חסר הוא ,שכן האותיות היו
מעורבבות ואינן כשרות ,ומדוע הוי זאת בכלל "לקוח את ספר התורה הזה".
אשר נראה בזה ,דיתכן ,דכשם שאליבא דהגר"א הסתדרו האותיות מאליהן לאחר
מיתתו של משה ,הוא הדין דמש"כ הגר"א שהכוונה בדמע היא לאותיות מעורבבות,
הכוונה היא ,שההתערבבות של האותיות נעשתה מאליה ,היינו ,דמשה רבינו עצמו
כתבן כפי שקיבלן ,ורק שלאחר כתיבתן התערבבו האותיות ,וצע"ב.
ואף בזה ,יסוד הדברים הוא ,דחלות שם תורה לדידן ,לא חייל אלא לאחר מיתתו.
[ואף על פי כן אתי שפיר הא דכתוב "לקוח את ספר התורה הזה" ,שכן הספר תורה נכתב
כדין ,וההתערבבות עצמה מוכיחה את הכוונה ואת הסיפור שיבוא בזמנו כמש"נ] .והם
הם דברי הרמב"ם שכל זה מוכיח את המשמעות הברורה ,שלדידן מיהת ,הכתיבה היא
בתורת "לאחר מיתתו של משה".
ומה מאד מיושבים ,בעה"י ,דברי הרמב"ם ,שהרי התבאר שיסוד תקנת קריאת
התורה היא להיותה כדין נתינת התורה ,וכמו כן התבאר ,דדין "ציבור" הנדרש בקריאת
התורה ,מתורת "דבר שבקדושה" ,אף זאת אינו מצד הקריאה כשלעצמה ,אלא אך
משום תקנתה שתהא כמתן תורה בסיני.
אשר לפי זה ,כיון ששמונת הפסוקים ניתנו להיותם כאילו נכתבו לאחר מיתתו של
משה ,על כרחך שזו היא כוונת הדברים ,ששמונת הפסוקים ינתנו ויכתבו "לאחר מיתתו
של משה" ,לכן אף קריאתן [תקנת קריאת התורה] חייבת להיות כקריאת הדברים
לאחר מיתתו של משה ,היינו לאחר גמר מתן תורה.
ומבואר היטב מש"כ הרמב"ם ,דמשום הכי לא נאמר בפסוקים אלו דין ציבור ,שכן הא
דנאמרה הלכה של ציבור בקריאת התורה ,אינו אלא משום דמיסוד התקנה הוא שתהא
הקריאה כנתינתה בסיני ,ומאחר שפסוקים אלו ניתנו להיותם כאילו נכתבו לאחר
שנסתיימה נתינתה של תורה ,לכן לא נאמר בפסוקים אלו דין "ציבור" (וע"ע בברכת מרדכי
על שבועות ומתן תורה ,סימן ה).
