Page 679 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 679

‫‪Pg: 679 - 22-Back 21-11-17‬‬

‫תרעט‬  ‫מרדכי‬  ‫הכרבה תאזו‬                  ‫ברכת‬

                   ‫פרנסת תלמידי חכמים‬

                    ‫ְו ִלְזבּו ֻלן ָא ַמר ְׂש ַמח ְזבּו ֻלן ְּב ֵצא ֶתָך ְוִיּ ָׂשש ָכר ְּבאֹ ָה ֶליָך (לג‪ ,‬יח)‬

‫"זבולן ויששכר עשו שותפות‪ ,‬זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא‬
‫בספינות ומשתכר‪ ,‬ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים‬
‫בתורה‪ ,‬לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר על ידי זבולן‬

                                                             ‫היתה" (רש"י)‬

‫ומפורסמים מאד דברי הרמב"ם (פי"ג מהל' שמיטה ויובל הי"ג)‪" :‬ולא שבט לוי בלבד‪,‬‬
‫אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו‪ ,‬והבינו מדעו‪ ,‬להבדל לעמוד‬
‫לפני ה' לשרתו ולעובדו‪ ,‬לדעה את ה'‪ ,‬והלך ישר כמו שעשהו האלקים‪ ,‬ופרק מעל צוארו‬
‫עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם‪ ,‬הרי זה נתקדש קדש קדשים‪ ,‬ויהיה ה'‬
‫חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים‪ ,‬ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה‬
‫לכהנים ללוים‪ .‬הרי דוד אומר (תהלים טז‪ ,‬ה) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי"‪ .‬עכ"ד‪.‬‬

‫אלא שיש לתמוה‪ ,‬ממש"כ בהלכות תלמוד תורה (פ"ג ה"י)‪" :‬כל המשים על לבו‬
‫שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה‪ ,‬ויתפרנס מן הצדקה‪ ,‬הרי זה חילל את השם‪ ,‬ובזה‬
‫את התורה‪ ,‬וכבה מאור הדת‪ ,‬וגרם רעה לעצמו‪ ,‬ונטל חייו מן העולם הבא‪ ,‬לפי שאסור‬
‫ליהנות מדברי תורה בעולם הזה" וכו'‪ .‬עכ"ל‪ .‬וצ"ע‪ ,‬היאך דבריו כאן עולין בקנה אחד‪ ,‬עם‬
‫מש"כ בהל' שמיטה ויובל‪" :‬הרי זה נתקדש קדש קדשים וכו'‪ ,‬ויזכה לו בעולם הזה דבר‬

                                                    ‫המספיק לו"‪ .‬הלא דבר הוא‪.‬‬

‫והביאור הוא‪ ,‬כי הדרגה של "ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי"‪ ,‬הינה בלי "תכניות‬
‫לעתיד"‪ ,‬דוקא‪ .‬ואילו מש"כ הרמב"ם "כל המשים ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה‬
‫מלאכה ויתפרנס מן הצדקה"‪ ,‬זו היא "תכנית" לחיים‪ ,‬אשר ה"מתפרנס מן הצדקה" היא‬

                           ‫חלק הימנה‪ ,‬והלא הוא ממש "נהנה מדברי תורה"‪ ,‬רח"ל‪.‬‬

                                                          ‫וההבדל הוא עצום!‬

‫הכהנים והלויים‪ ,‬מתפרנסים מתרו"מ‪ ,‬מחזה ושוק‪ ,‬אבל עבודתם ושירותם בקודש‪,‬‬
‫אינם נעשים מתוך מחשבת ההתפרנסות‪ .‬אף הדומים ל"שבט לוי"‪ ,‬מיוחדים הם בכך‪,‬‬
‫שהם מוסרים נפשם וגופם וכל מציאותם לעבודת ה'‪ ,‬כמו שדייק הרמב"ם בלשונו‪:‬‬
‫"נדבה רוחו אותו והבינו מדעו לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעת את ה' והלך ישר כמו‬
   674   675   676   677   678   679   680   681   682   683   684