Page 80 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 80
מרדכי Pg: 80 - 3-Front 21-11-17 ברכת פ
ינישמ
מבואר ,דמה שהכה"ג מקריב אונן הוא משום שכלפיו "כל השנה כרגל דמי" ,ומאי שנא
קדשים במועד מקדשים לכה"ג כשהוא אונן.
והנראה בזה ,דדוקא ברגל ,שאינו "זמן" של אנינות ,לכן נאכלים הקדשים באנינות.
משא"כ בכל השנה ,שה"זמן" הוא של אנינות ,ואך שהכהן הגדול אינו אונן ,כי כלפי
עצמו הוא כ"רגל" ,אין זה מספיק להתיר אכילת קדשים ,כיון שמצד ה"זמן" ,אונן הוא,
ואין קדשים נאכלים באנינות.
או אולי בנוסח זה :ברגל אין אנינות ,משא"כ בשאר ימים ,הלא סוכ"ס ,אונן הוא ,אלא
שהוא [הכה"ג] אינו נוהג דין אנינות ,וזה אינו מספיק כלפי החפצא של הקדשים [ויעו'
עוד משכ"ב באריכות בס"ד בשיעורי ברכת מרדכי על מסכת זבחים ח"ב ,אות מא].
"שמעתי ושכחתי"
ַוִּי ְׁש ַמע ֹמ ֶׁשה ַוִּיי ַטב ְּב ֵעי ָניו (י ,כ)
"וייטב בעיניו ,הודה ולא בוש לומר לא שמעתי" (רש"י)
מקור פירש"י מזבחים (קא ,):ושם איתא" :וישמע משה וייטב בעיניו ,לא בוש משה
לומר לא שמעתי ,אלא שמעתי ושכחתי" .ע"כ .והמבואר ,שלומר "שמעתי ושכחתי"
הוא בזיון גדול יותר מלומר "לא שמעתי" ,וזו גדולתו של משה רבינו ,שלא בוש להודות
ששמע ושכח.
והקשו ,דבשבת (קיט-:קכ ).אמרינן "אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו
ממנה אנשי אמנה" ,שהודו ולא בושו לאמור "לא גמירנא כלל" ,ולא שינו לומר ד"גמרו
ושכחו" .עיי"ש .הא חזינן ,דאיכא זילותא טפי לומר "לא גמירנא" ,ודלא כהמבו' בסוגיא
דזבחים הנ"ל.
והנראה ,ד"לא שמעתי" ו"לא גמרתי" ,אינם בני אותו המכוון .כי "לא שמעתי" ,מופנה
אל שמיעת "ענין" או "דין" וכיו"ב .ואילו "לא גמרתי" ,מופנה אל עצם ה"לימוד" ,כאומר
"לא למדתי" [אבל "לא שמעתי" ,הוא כמשמעו].
ואמנם "שמעתי ושכחתי" ,חמור יותר מ"לא שמעתי" ,כמבואר ברש"י .אבל "לא
גמרתי" ,חמור טפי מ"שמעתי ושכחתי".
