Page 93 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 93
Pg: 93 - 3-Front 21-11-17
צג מרדכי עיתזר ברכת
ואשר יראה בעה"י ,דדינא ד"בעידנא" ,נאמר כלפי "מעשה" המצוה ,שחובת עשיית
ה"עשה" ,דוחה את הלאו [לא "קיום" דין העשה דוחה את הלאו ,אלא עצם "מעשה"
המצוה] .ולכן ,גם אם קיומה המלא של המצוה אינו בב"א עם הלאו ,אבל אם בשעת
העבירה ,הוא "עושה" מצוה ,שפיר נאמר ביה דינא ד"עשה דוחה לא תעשה".
אלא דלכאורה ,הלא גם "תחילת ביאה" ,הא לא גרעא מהתעסקות בגוף עשיית
המצוה ,והיא חלק מ"מעשה" המצוה .ומדוע ס"ל להתוס' ,שאין מצות "פרו ורבו" דוחה
לאו ד"לא יהיה קדש".
אך נראה שההבדל מבואר ,שיש לחלק בין התעסקות שאינה אלא חלק "מוכרח"
בעשיית המצוה ,כמו "העראה" או כל תחילת ביאה ,שגם אם לא יתכן בלעדיה ,אבל
אינה "עשייה" של גוף המצוה ,שאינה אלא "גמר ביאה" כמובן .ולכן ,תחילת הביאה
אינה בכלל ה"עשה" הדוחה לא תעשה ,והדחייה לא נעשית באופן של "בעידנא" .לכן
כאמור ,רק עשייה של גוף המצוה דוחה ,ותחילת ביאה ,גם אם "מוכרחת" היא ,אבל
אינה חלק ממעשה המצוה.
משא"כ "מעשה" מצוה ,שגם אם אין בו "קיום" דין של המצוה ,אבל יש בו עשייה
של גוף המצוה ,וכגון מצות "מילה" ,שאע"פ שקיומה של המצוה הוא רק כשישלים גם
את ה"פריעה" ,אבל הא מיהת ,שה"מילה" עצמה [היינו חיתוך הערלה] ,יש בה עשייה
של גוף המצוה .בכה"ג הוא דאמרינן ,שעשייה זו יש בה כדי דחייה של לא תעשה ,שהרי
היא מגוף "מעשה" המצוה [ויעו' בנימוקי יוסף (ב"מ דף טז .מדפי הרי"ף) ,ומה שנחלקו שם
הרנב"ר ,הרמב"ן ,והרב רבי יהוסף].
היתר מילה בשבת
ּו ַבּיֹום ַהּ ְׁש ִמי ִני ִיּמֹול ְּב ַׂשר ָעְר ָלתֹו (יב ,ג)
בשבת (קלב ).ילפינן מקרא הכא ,שמילה דוחה את השבת.
והקשו האחרונים ,אמאי לא נימא שכל מילה בשבת תיעשה על ידי שני מוהלים,
שהרי קי"ל "שנים שעשאוה פטורים" (שם צג ,).וכיון שמדויק בתוס' (שבת קל :ד"ה שלא)
שמילה בשבת אינה בגדר "הותרה" ,אלא בגדר "דחויה" ,ממילא כל מה שאפשר לעשות
בהיתר מהדרינן לעשות כן (יומא ו.):
