Page 95 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 95
Pg: 95 - 3-Back 21-11-17
עיתזר מרדכי צה ברכת
גזירה "שמא יעבירנו" במילה בשבת
ּו ַבּיֹום ַהּ ְׁש ִמי ִני ִיּמֹול ְּב ַׂשר ָעְר ָלתֹו (יב ,ג)
התוס' (מגילה ד :ד"ה ויעבירנה) הקשו ,אמאי לא גזרו על מילה בשבת שמא יעבירנו
ד"א ברה"ר .ותירץ הריטב"א (מגילה שם ,ר"ה כט ,:וסוכה מג ,).דדוקא במצוה שאינה
ודאית ,כגון שופר ולולב דתלויין בקיבועא דירחא ,גזרינן שמא יעבירנו .משא"כ במצוה
ודאית ,כגון מילה ביום השמיני ,לא גזרינן .יעו"ש.
וקשה טובא ,מהא דמקשינן בשבת (קלו ,).היכי מהלינן בשבת ,הלא אפשר שהוא
נפל ויש כאן ספק חילול שבת .ומשני רב אדא בר אהבה" ,מלין אותו ממה נפשך ,אם
חי הוא שפיר קא מהיל ,ואם לאו מחתך בבשר הוא" .ע"כ .הא קמן ,שכל תינוק הנימול
לשמונה ,קודם שיצא מספק נפל לאחר ל' יום ,עבדינן ביה "ספק מצוה" .ותירוצו של
הריטב"א צ"ע ,שהרי מבואר כאן דמצות מילה אינה "מצוה ודאית" ,ושוב הדרא קושיית
התוס' לדוכתא ,אמאי לא גזרו בה משום "שמא יעבירנו".
ונראה לחלק ,בין היכא שהספק הוא בעיקר ה"מצוה" ,כגון ספק בקיבועא דירחא,
שאם אינו התאריך המסויים ,כל עיקר המצוה לא שייכא ,וזו היא הנקראת מצוה
ש"אינה ודאית" .משא"כ כאשר הספק הוא על ה"תינוק" ,אם "נפל" הוא אם לאו ,הלא
אין ה"מצוה" עצמה מוטלת בספק ,ומצד עצם חיוב המצוה הלא "מצוה ודאית" היא,
ולפיכך לא גזרו בה "שמא יעבירנו".
"זאת תורת היולדת"
ְו ִה ְקִריבֹו ִל ְפ ֵני ה' ְו ִכֶּפר ָע ֶלי ָה ְו ָט ֲהָרה ִמ ְּמ ֹקר ָּד ֶמי ָה ֹזאת ּתֹוַרת ַהּ ֹי ֶל ֶדת ַלָּז ָכר אֹו
ַלְּנ ֵק ָבהְ :ו ִאם ֹלא ִת ְמ ָצא ָי ָדּה ֵּדי ֶׂשה ְו ָל ְק ָחה ְׁש ֵּתי ֹתִרים אֹו ְׁש ֵני ְּב ֵני יֹו ָנה ֶא ָחד ְל ֹע ָלה
ְו ֶא ָחד ְל ַחָּטאת ְו ִכֶּפר ָע ֶלי ָה ַהּ ֹכ ֵהן ְו ָט ֵהָרה (יב ,ז-ח)
והעירו ,מדוע נאמר "זאת תורת היולדת" וגו' ,לאחר שנכתב דין ההקרבה (סוף פסוק
ז) ,והלא עדיין ממשיך הכתוב (בפסוק ח) בענין תורת היולדת וקרבנותיה ,ומדוע לא נאמר
"זאת תורת היולדת" בגמר הענין.
