Page 105 - MOSHE ASAYAG_BCHEN UBCHESED.MOSHE ASAYAG_BCHEN UBCHESED.1A
P. 105
Pg: 105 - 4-Front 22-03-27
הספיקה המורה להשיב ,העירה תלמידה ששמה תפארת:
"כן ,גם אותי הושיבו פעם בסוף הכיתה ונעלבתי מאוד".
הערתה של תפארת העבירה רחש של גיחוך ,וגם מבלעדי
כך מעמדה בכיתה לא היה מזהיר כלל וכלל .באותם רגעים
עמדה המורה בפני שתי התמודדויות :האחת -שאלתה
המתריסה של רוני ,והשנייה -הצורך להתייחס לפגיעות
של תפארת ולמעמדה בכיתה .המורה הבינה שיש לפניה
הזדמנות טובה לחזק מספר ערכים .על כן אמרה" :הערתן
הערה חשובה מאוד" והסבירה את הטעם בצורת הישיבה
שהייתה נהוגה בתקופת התנאים .המורה הודתה לשתי
הבנות שבזכותן הדברים נלמדו לעומק .בדרך זו ,נהגה
המורה בדרך של "קליפתו זרק ,תוכו אכל" -היא הפכה
את ההערה הקנטרנית של רוני למועילה ונמנעה בעיסוק
מביך ברגשותיה ומעמדה של תפארת באזני כל הכיתה.
המורה כדמות מחנכת
תכונת ההתרשמות והספיגה החווייתית שמאפיינת את הבנות
מביאה אותן להזדהות רבה עם דמויות בוגרות .כיוון שמורות
נוכחות הרבה בחיי תלמידותיהן והן דמויות של סמכות ומקור
של נתינה ,ממילא התלמידות מתרשמות מאוד ממורותיהן.
מורה -ובמיוחד מחנכת -צריכה להיות מודעת להיותה דוגמה
אישית באופן דיבורה ,בתגובותיה ,בתנועותיה ובלבושה ,שכן
עיני התלמידות נשואות אליה וקולטות את דמותה ואת "הרוח
הנושבת" ממנה .כך ,למשל ,כשמורה גומלת חסדים ומתחזקת
בתפילה (באופן אמיתי ולא מוחצן) הדבר משפיע ממילא על
תלמידותיה .רצונה הטוב ומעשיה הטובים מקרינים על התלמידות
וזורעים זרעים לעתיד.
101