Page 53 - MOSHE ASAYAG_BCHEN UBCHESED.MOSHE ASAYAG_BCHEN UBCHESED.1A
P. 53
Pg: 53 - 2-Front 22-03-27
יסייעו לה .אולם ,לאחר זמן מה התברר שהפערים בינה לבין
שאר הכיתה גדלים ונראה כי המוטיבציה והדימוי העצמי שלה
נפגעו .המורה פנתה שוב להורים וזימנה אותם לחשיבה משותפת
עם הנוגעים בדבר .ההורים אמרו שאינם מודאגים ממצב הלמידה
של הבת ,שכן זו דרכם בחינוך ואף יש להם ניסיון עם אחיותיה
הבוגרות ולכן אינם חוששים.
נוצרה כאן דילמה לא פשוטה .מצד אחד עמדה הערכת המצב
מנקודת המבט החינוכית של בית הספר ,הרואה את הפגיעה
בדימוי העצמי של התלמידה ,ומנגד ניצבה השקפתו החינוכית של
הבית .ההורים הצהירו שבכל מקרה יפעלו לפי דרישות בית הספר,
אך מובן שישמחו להמשיך בדרכם.
בשלב זה השכיל צוות בית הספר לצעוד צעד אחורה ולתת לבית
להוביל ,מתוך אמון שהבית יהיה אחראי למלא את תפקידו.
ההרגשה של ההורים באה לידי ביטוי במכתב ,שאת חלקו הבאנו
לפניכם .הדברים מדברים בעד עצמם:
"...אז כמו שאמרתי ,קשה לבטא במילים כי זה משהו
מעבר ,זו תחושה .בפגישה הרגשתי שנותנים לי מקום,
שמקשיבים לי ,שנותנים בי אמון בתור אמא .נראה
שהמגמה היא להקשיב לרוח הבית ממנו יונקת התלמידה,
ועד כמה שניתן להמשיך ולהתמזג איתו ,לחבוק ידיים:
הבית והמוסד הלימודי ,כשהילדה בתווך .הרגשתי את
החביקה הזאת".
דברי המכתב מבטאים את השיתוף הנכון -ההורה תורם את חלקו
הייחודי והמורה (או היועצת) תורמת את חלקה .כך תהא התוצאה
שותפות מיטבית ,המאפשרת להגדיל את האור של כל אחת ואחת.
49
