Page 151 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 151

‫‪11-17‬ו‪-‬ת‪21‬ד‪k‬ל‪ac‬ת‪B‬ו‪ Pg: 151 - 5-‬מרדכי טמק‬  ‫ברכת‬

‫מיהת‪ ,‬עיין שם ביו"ד (סעיף ה)‪" :‬מומר אוכל נבילות ישראל בודק סכין ונותן לו ומותר‬
‫לאכול משחיטתו אפילו השוחט בינו לבין עצמו והוא שיודע הלכות שחיטה ואם לא בדק‬
‫לו סכין תחילה אסור לאכול משחיטתו עד שיבדקנו בסוף ואין ליתן לו לכתחילה לשחוט‬

    ‫אפילו כשר עע"ג בלי שיבדוק לו כשר את הסכין תחילה על סמך שיבדקנו בסוף"‪.‬‬

‫הרי ששתי בדיקות הן‪" ,‬בדיקת הסכין" ו"שיבדקנו לבסוף"‪ .‬שה"יבדקנו"‪ ,‬קאי על‬
‫ה"שוחט" הנוגע למעשה השחיטה והלכות שחיטה‪ ,‬ואילו "בדיקת הסכין"‪ ,‬פשוטה‬

                               ‫כמשמעה‪ ,‬דקאי על הסכין עצמו וכשרותו לשחיטה‪.‬‬

‫ואם כן‪ ,‬הלא דברי רש"י עצמם צ"ע טובא‪ ,‬אם ידע יצחק שעשו הוא מומר לתיאבון‪,‬‬
‫על כרחך‪ ,‬שיצחק סמך על עשו רק כשיבדקנו לבסוף‪ .‬ואילו סמיכתו על בדיקת הסכין‪,‬‬
‫הלא לדברי השו"ע‪ ,‬אינה קיימת‪ ,‬שהרי במפורש נאמר‪ ,‬שבכ"א אין השחיטה כשרה‪,‬‬

                                            ‫אלא כשהסכין נבדקה לפני השחיטה‪.‬‬

‫אשר נראה אולי להוכיח מכאן‪ ,‬דה"יודעין בו שיודע הלכות שחיטה"‪ ,‬של יצחק בבנו‬
‫עשו‪ ,‬הוא ממש בגדר "בודקו"‪ .‬שכן ההבדל בין ה"יודעין בו" של השו"ע הנ"ל‪ ,‬לבין‬
‫"בודקין אותו" הנצרך לכל טעון בדיקה‪ ,‬הוא שה"יודעין" מסתמך על ההוכחה בעבר‪,‬‬
‫ואילו מש"נ "בודקין"‪ ,‬הכוונה היא‪ ,‬שההוכחה היא עכשווית‪ ,‬מבלי להסתמך על ידיעות‬
‫בעבר‪ ,‬או בדומה לזה [מלבד זאת שה"יודעין"‪ ,‬הוא ידע ההלכות‪ ,‬וה"בודקין"‪ ,‬היא‬

                                               ‫העשייה‪ ,‬שהיא השחיטה בפועל]‪.‬‬

‫אשר לכן ניתן להבין‪ ,‬שהיכרותו של יצחק את עשו‪ ,‬היתה לא פחות מבדיקה‬
‫עכשווית‪ .‬אשר לפ"ז‪ ,‬כל היכא דזקוקין לבדיקה‪ ,‬כשנוגע הדבר ליצחק ויעקב‪ ,‬הרי היא‬
‫נידונה כ"בודקין"‪ ,‬לא כ"יודעין"‪ .‬ולכן היטב אשר נאמר בדברי רש"י‪ ,‬שעל סמך בדיקתו‬

                                ‫של יצחק‪ ,‬היתה שחיטתו של עשו כשרה‪ ,‬כמש"נ‪.‬‬

‫והתיישבה עיקר הקושיא‪ ,‬משום שכאמור‪ ,‬הוכח ש"בדיקת" יצחק‪" ,‬בדיקה" היא‬
‫ולא ידיעה‪ ,‬ומשו"ה‪ ,‬אע"פ שעשו ישראל מומר היה‪ ,‬אעפ"כ אכל אביו יצחק מצידו‪,‬‬

                                                 ‫ששחיטת עשו‪ ,‬היא שהתירתו‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫איברא‪ ,‬דעצם דברי הגמרא צ"ע לענ"ד‪ ,‬כלום שייך "מומר" על "קיימו עד שלא ניתנה‬
‫תורה"‪ ,‬שהרי כל עיקר הציווי והחיוב במצוות ובאיסורים‪ ,‬עדיין לא ניתן‪ ,‬וכלום שייך‬
‫"מומר" על מה שקיים מעצמו מבלי היותו מצווה‪ ,‬או מחוייב‪ ,‬מעיקר הדין‪ .‬והא דמבואר‬
‫בגמרא קידושין הנ"ל שעשו היה ישראל מומר‪ ,‬ע"כ שהוא גם כן בהתייחס להנהגת‬
   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156