Page 154 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 154

‫‪11-17‬ו‪-‬ת‪21‬ד‪k‬ל‪ac‬ת‪B‬ו‪ Pg: 154 - 5-‬מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫בנק‬

‫הלא בכורה אינה דבר ששייך בה קנין‪ .‬ואם נאמר שהמכירה היתה על הנכסים שבאים‬
                                ‫בירושה לבכור‪ ,‬צ"ע‪ ,‬הלא זהו דבר שלא בא לעולם‪.‬‬

‫ותירץ הריב"ש (סי' שכח‪ ,‬הו"ד בקצה"ח סי' רעח סקי"ג)‪ ,‬לפי שהיה קודם הדיבור‪ ,‬ומאן‬
‫לימא לן שלא היה אדם מקנה אז דבר שלא בא לעולם‪ .‬עכ"ד‪ .‬הרי מבואר בדבריו‪ ,‬שקודם‬

                               ‫מתן תורה היה אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם‪.‬‬

‫ודבריו צריכים עיון לכאורה‪ ,‬דהלא סברא היא שאי אפשר להתפיס קנין על דבר‬
‫שאינו בעולם‪ ,‬ומנלן למימר דנתחדש הדבר בזמן מתן תורה‪ .‬ועוד‪ ,‬הלא קנין כסף ילפינן‬
‫מקנין שדה המכפלה מידי עפרון החיתי (עי' קידושין ב‪ ,).‬ואי נימא דחלוק הקנין לאחר‬

              ‫מתן תורה‪ ,‬היכי ילפינן האי קנין גופא ממעשה שהיה קודם מתן תורה‪.‬‬

‫והנה הקצה"ח (סי' רעח סקי"ג) תירץ על קושית הראשונים‪ ,‬דעשו כשאמר "למה לי‬
‫בכורה" סילק עצמו מהבכורה‪ ,‬ולכך אף דמכירה לא מהניא על דבר שלא בא לעולם‪ ,‬מ"מ‬

   ‫סילוק מהני‪ ,‬וממילא זכה יעקב בבכורה‪ ,‬כיון דהוא הבן השני‪ .‬ע"ש באריכות דבריו‪.‬‬

‫ודבריו נמי צ"ב‪ ,‬דכיון דכל מעשה העברת הבכורה הכא היה מדין "סילוק"‪ ,‬אמאי‬
‫כתוב בקרא "וימכר את בכרתו ליעקב"‪ ,‬הא לא הוי כלל מדיני ומעניני מכירה‪ ,‬אלא סילוק‬

                     ‫בעלמא‪ ,‬ויעקב זכה בה מדין "בן יצחק"‪ ,‬ולא מדין קבלה מעשו‪.‬‬

‫ונראה בעצם הקושיא‪ ,‬דהלא טעמא‪ ,‬דלא שייכא קנינים ב"בכורה"‪ ,‬הוא משום‬
‫שהבכורה דבר של מהות היא‪ ,‬ומהות אינה בת קנין‪ .‬ולפיכך נראה‪ ,‬שאצל עשיו וגויים‪,‬‬
‫גם כשיש להם עניני בכורה‪ ,‬אינם אלא "זכיות"‪ ,‬לא דבר שבמהות‪ ,‬כי מהות של מעלות‬
‫ודרגות יש רק בישראל ורק מכוחה ועל פיה של תורה‪ .‬קודם מתן תורה‪ ,‬גם אם "קיימו‬
‫עד שלא ניתנה"‪ ,‬אבל עדיין אין בהם ענין מהותי‪ ,‬אלא ענין של זכות‪ .‬ומבואר עפ"ז‪,‬‬
‫שאם הוא ענין של זכות‪ ,‬שייך בו ויתור‪ ,‬או מקח וממכר‪ ,‬היינו שהוא מוותר או מוכר‬

                                                        ‫בתנאי ההסכמה ביניהם‪.‬‬

‫לפי זה‪ ,‬הוא הדין נמי‪ ,‬לענין ה"ירושה" המיוחדת של בכורה‪ ,‬כיון שאף ירושה זאת‪,‬‬
‫המיוחדת של הבכור‪ ,‬באה להם לעכו"ם‪ ,‬או קודם מתן תורה‪ ,‬רק בתורת "זכות"‪ ,‬לא‬
‫מחמת מהותם‪ ,‬שאין להם מהות מיוחדת של בכור [ולא שאר מהויות]‪ ,‬כמו אצל ישראל‬
‫לאחר מתן תורה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מהניא המכירה הזאת‪ ,‬בהסכמתם ובדיניהם‪ ,‬ואין ה"דבר שלא‬

     ‫בא לעולם" מפריע‪ ,‬כיון שהמכירה היא על ה"זכות" הקיימת‪ ,‬שכבר באה לעולם‪.‬‬

‫עוד יתכן‪ ,‬שאם אך מועילה המכירה על זכות הבכורה [ל"עבודה" וכדו']‪ ,‬שוב מהניא‬
‫מכירה זאת עצמה‪ ,‬גם על הירושה [אע"פ שהירושה היא דשלב"ל]‪ ,‬מדין "קני את‬

                  ‫וחמור"‪ ,‬דמקנה אדם דשלב"ל עם דשב"ל‪ ,‬וכמו שפסק גם בשו"ע‪.‬‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159