Page 162 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 162
11-17ו-ת21דkלacתBו Pg: 162 - 6-מרדכי ברכת קס
חמור מיו"ט ,ומדוע לא תותר ההכנה .אמנם הרמב"ן פירש ,משום שליו"ט ,המעלה של
"ישראל קדשוהו" ,וזאת מעלה שאין בשבת ,שהיא קביעא וקיימא.
ולפ"ז ,אין הדברים אמורים אלא דוקא לאחר מתן תורה .אבל אאע"ה שקיים מעצמו
כל התורה קודם שניתנה ,גם לשבת דידיה יש את המעלה של "ישראל קדשינהו" ,שהרי
מעצמו קיים .ולכן יכול היה להכין מיו"ט לשבת ,בלי עירוב תבשילין .וזוהי הרבותא,
שאאע"ה החמיר על עצמו ,וקיים את כל מה שנאמר גם לאחר מתן תורה.
שבועת עכו"ם
ַוִּיּ ָׁש ְבעּו ִאיׁש ְל ָא ִחיו (כו ,לא)
תמוה ,מפני מה השביע יצחק את אבימלך ,וכי יש ממש בשבועת עכו"ם שלא הוזהר
ב"לא יחל דברו" [כמפורש בתוס' נזיר (סא :ד"ה הניחא) דבן נח אינו מצווה על "בל יחל".
ועיין עוד בתוס' ע"ז (ה :ד"ה מנין) ובגליון הש"ס שם ,וכן במל"מ (פ"י מהל' מלכים ה"ז),
ובמשך חכמה (שמות כ ,ז)].
אמנם במשך חכמה פרשת יתרו (כ ,ז) חידש ,דנהי שאין ב"נ מצווה על "בל יחל",
אבל אין זאת אלא ב"דיני אדם" ,אבל ב"דיני שמים" ,גם הב"נ מצווה על "שבועה" ,כי
השבועה ,מצוה שכלית היא ,וחייבין עליה בדיני שמים.
ועיין שם עוד שכתב ,שמש"נ בפסוק שם "כי לא ינקה ה' אשר ישא שמו לשוא" ,גם
הב"נ בכלל .וזהו מ"ש "אשר ישא שמו לשוא" ,כי הכוונה היא ל"יהיה מי שיהיה"" ,ואת
כל מי שישא שמו לשוא לא ינקהו ה' ,אע"ג דבידי אדם אין נענשין".
[ויעו"ש לעיל ,שכתב להוכיח את דבריו שבידי שמים נענשין ,מהא שהשביע יעקב
את עשו ,וכן פרעה השביע את יוסף ,ולא הזכיר את שבועות אברהם ואבימלך .וכנראה,
שזה כלול במש"כ שם "וכיוצא בזה" .וקצ"ע ,שהשבעת אברהם את אבימלך ,קדמה
לשבועת עשו ליעקב ושבועת פרעה ליוסף ,ומדוע דילג על שבועת אברהם ואבימלך.
וצע"ב].
