Page 201 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 201
-11-17ו1יt 2שnלroח Pg: 201 - 7-Fמרדכי טצק ברכת
מה שאין כן מש"נ ברש"י כאן" ,גדרו עצמן מן העריות" ,לא שייך לז' מצוות ב"נ ,אלא
מה שהעכו"ם "גדרו עצמן" לאסור באיסורי ביאה ,כדי להתרחק מגזל של נשים [בעל
כרחן] ,שהיו שטופים בהם ,כלשון הרמב"ן כאן ,וזה נכלל במש"נ שדור המבול נענש
במבול על שהיה שטוף בגזל בחמס ועוד ,ופירשו ,ד"חמס" ,היינו שהיו לוקחין לרשותן
בעל כרחן ,נשים נשואות ופנויות .ועל זה קאי ה"וגדרו" עצמן ,היינו כדי להתרחק מן
החמס הזה ,אסרו את כל הנחמסות באיסורי ביאה .וזהו "גדרו עצמן" בעריות ,כלומר,
הרחיקו עצמם ,על ידי חלות של "איסורי ביאה" ,וזה ירחיקם מן הגזל הזה [ה"חמס"].
[וצ"ל ,דפירוש המלה "עריות" ,הוא המעשה שנאסר באיסורי ביאה ,לא ה"אשה
האסורה" ,אלא ה"מעשה האסור" .ומיושב הלשון "וגדרו עצמן מן העריות" ,היינו
שהרחיקו עצמן מן העוון שעליו הגיע המבול ,על ידי עשייתן "גדר" של איסור ערוה,
היינו איסורי ביאה ,כמש"נ] .ומבוארים היטב דברי הרא"ם ,בביאור דברי רש"י בעה"י.
"בת יעקב"
ִּכי ְנ ָב ָלה ָע ָׂשה ְבִי ְׂשָר ֵאל ִל ְׁשַּכב ֶאת ַּבת ַי ֲע ֹקב ְו ֵכן ֹלא ֵי ָע ֶׂשה (לד ,ז)
"שגדרו עצמן אחר המבול להיות נפרשים מן הערוה" (רש"י)
וכבר הקשו ,ועיין ברמב"ם הלכות מלכים ,שלא היה כאן איסור עריות ,רק איסור
גזל ,משום שהרי פנויה היתה .ובסנהדרין (נח) נחלקו ר"ח ורבא ,אם בן נח מותר "שלא
כדרכה" ,משום שנאמר "ודבק" ,ולא שלא כדרכה .ומחלוקת זאת ,היא אפילו באשתו,
כ"ש בפנויה .וא"כ ,היה זה "עריות" .אבל הלא רבא חולק שם ,וס"ל ד"מי איכא מידי
דלישראל שרי ולב"נ אסור".
והנה צ"ע ,מה זה שהדגישו "בת יעקב" ,הלא גם אם זה מוסיף ל"נבלה" ,הרי ברור,
ששכם אינו בדרגה להבין גדולת מעלתו של יעקב .וא"כ ,אולי יאמר האומר ,שאין מגיע
לו עונש כל כך ,מאחר שלא ידע את עוונו ,במה שנתפס עם בת יעקב.
אולם כל זה ,אם בתו של אדם פשוט ,מותרת היא .משא"כ אם גם של פשוט אסורה
[אם משום "גדר" ,אם משום שהיה זה בע"כ] ,שוב כבר יתנו את הדין ,גם על "בת
יעקב" .דמה לו להכנס לרשות שאינה שלו .ועיין ב"ק (סב) ,דהנותן לאשה דינר של זהב
ואמר שהיא של כסף ,אם פשעה בשמירה ,חייבת רק של כסף .אולם אם הזיקה בידיים,
