Page 202 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 202

‫‪-11-17‬ו‪1‬י‪2‬ש‪ck‬ל‪a‬ח‪ Pg: 202 - 7-B‬מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫ר‬

‫חייבת על של זהב‪" ,‬דאמר ליה מאי הוי ליך גביה דאזקתיה"‪ .‬הרי דאע"ג שאינה חייבת‬
‫שמירה‪ ,‬רק על של כסף‪ ,‬אבל אם הזיקה בידים‪ ,‬כיון שגם של כסף אסור להזיק‪ ,‬ממילא‬

                           ‫חייבת על של זהב‪ ,‬אף על פי שלא ידעה שהוא של זהב‪.‬‬

‫וזהו שאמר הכתוב‪" :‬את בת יעקב וכן לא יעשה"‪ .‬כלומר‪ ,‬גם בבתו של אדם פשוט‬
‫"לא יעשה"‪ ,‬ולכן חייבת גם על "בת יעקב"‪ .‬ומה שלא ידע‪ ,‬אינו מיחל עליו חלות שם‬

                                                              ‫"שוגג"‪ ,‬כמשנ"ת‪.‬‬

‫והוסיף מרן ה"בית הלוי" זצוקללה"ה להלכה‪ :‬למשל‪ ,‬אם היקל ב"חלב שחלבו כותי"‪,‬‬
‫שאינו אלא מדרבנן‪ ,‬ובמקרה נתחלף שם לחלב טמא ממש‪ ,‬הרי הוא חייב מדאורייתא‪,‬‬
‫גם על הדאורייתא‪ ,‬משום שהמזיד על ה"דרבנן"‪ ,‬מנע הימנו שם אונס מה"דאורייתא"‪.‬‬

‫ועיין בחגיגה (ו‪" ,).‬כי האלקים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע‪ ,‬זה ההורג‬
‫כינה בפני חברו ונמאס בה"‪ .‬וביאור הדבר‪ ,‬שאע"פ שלא התכוין כלל לצער את חבירו‪,‬‬
‫ולא עשה אלא דבר היוצא מגדר הדרך ארץ בפני חבירו‪ ,‬והיקל בכבוד חבירו‪ ,‬ואף לא ידע‬

       ‫שחבירו איסטניס ונמאס בה‪" ,‬יביא ה' במשפט"‪ ,‬גם על כל מה שנגרם לחבירו‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

               ‫דביור האחים לפני יעקב יבאהם‬

                             ‫ַוַּי ֲענּו ְב ֵני ַי ֲע ֹקב ֶאת ְׁש ֶכם ְו ֶאת ֲחמֹור ָא ִביו (לד‪ ,‬יג)‬

‫צ"ב‪ ,‬הלא לעיל (כד‪ ,‬נ) פירש"י על הפסוק "ויען לבן ובתואל ויאמרו"‪ :‬רשע היה‪ ,‬וקפץ‬
‫להשיב לפני אביו‪ .‬ע"כ‪ .‬ואם כן‪ ,‬כיצד ענו בני יעקב קודם יעקב אביהם‪ ,‬שאף הוא היה‬

    ‫עמהם באותו מעמד‪ ,‬כמפורש בקרא (לעיל‪ ,‬יא) "ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה"‪.‬‬

‫וראה רמב"ן על אתר‪" :‬אבל הזקן לא ענה אותם דבר‪ ,‬כי בניו ידברו במקומו בענין‬
‫הזה לכבודו‪ ,‬כי בעבור היות הדבר להם לקלון לא ירצו שיפתח פיו לדבר בו כלל"‪ .‬ובודאי‪,‬‬
‫שאם לכבודו של אביהם‪ ,‬דיברו הם‪ ,‬כדי שלא יפתח אביהם פיו לדבר בו‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא‬
‫שלדברי הרמב"ן דיברו במקומו לכבודו‪ ,‬ודאי דהו"ל כאילו היה אביהם מצווה עליהם‬
‫במפורש לדבר‪ ,‬שאין בזה חשש זלזול כל שהוא כלל‪ .‬משא"כ אצל לבן‪ ,‬שקפץ להשיב‬

                                                                   ‫קודם אביו‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬
   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207