Page 273 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 273
1-11-17ו2יtחonי Pg: 273 - 9-Frמרדכי אער ברכת
ומבואר היטב המשכו של הפסוק הבא ,במה שנאמר "ועתה" ,כלומר ,כיון שזו היא
שעת "חלות שם" שבטים על כל ישראל ,שלא יפוג לעולם ,עתה הוא הזמן לבשר,
שבכלל חלות ה"שבטים" הוסיפו גם את אפרים ומנשה ,שכל אחד מהם חלות שם
"שבט" עליו ,לקבל חלקם בחלוקת הארץ ב"כנסת שבטין" ,לאחוזת עולם.
והנה מראה הנבואה שהזכיר כאן יעקב "א-ל שד-י נראה אלי בלוז" ,הלא הוא מש"נ
בפרשת וישלח (לח ,יא)" :ויבא יעקב לוזה וגו' ויאמר לו אלקים וגו' גוי וקהל גויים יהיה
ממך" וגו' .ותרגומו" :עם וכניסת שבטין יהיון מינך" .הרי שתרגום ה"גוי" ,הוא "עם",
ואילו תרגום ה"קהל גויים" הוא "שבטים" .ולפיכך ,מיד כשנתבשר על שבטים ,נתבשר
גם על חלוקת הארץ ,כמש"א שחלוקת הארץ לשבטים נאמרה ,והיא היא הנפ"מ
בחידוש חלות שם "שבטים".
אבל הלא קיימת נפ"מ נוספת בהא דחייל עלייהו חלות שם שבטים ,והיא כדאיתא
בבבא בתרא (קטו" ):גמירא דלא כלא שבטא" ,היינו שנאמרה ברית מיוחדת להבטחת
נצחיות השבטים ,ולכן לא כלא שבטא ,כמש"א בתו"כ פרשת בחוקותי (פרק ח ברייתא)
"ברית כרותה לשבטים" ,ובפירוש הראב"ד" :כרת הקב"ה ברית שלא יכלה זרעם" ,והיא
היא הברית שעליה נאמר "גמירי דלא כלה שבטא".
והלא עינינו הרואות כי הם הם דברי הרמב"ן והרשב"ם ,שכן זאת היא הברכה והיא
היא הבשורה שיעמוד זרעם ושמם ,ד"מפרך והרביתיך" .זאת היא הברכה כי יהיו לגוי,
היינו לעם ,והוא הוא ה"שיעמוד זרעם" [שבדברי הרמב"ן] וה"יהיה זרעם" שבדברי
הרשב"ם.
ואילו מ"ש הרמב"ן "ושמם" ,וכמו כן ודאי מ"ש הרשב"ם "ושמם" ,הלא הוא זה חלות
שם "שבט" .ושניהם בסגנון אחד ביטאו את חלות שם ומהות הברכה ,שעליה נכרתו
הבריתות של נצחיות עם ישראל ,ושל ירושת אחוזת עולם של ארץ ישראל ,כמש"נ.
כל זה כלול בברכתו של יעקב ליוסף ואת בניו אפרים ומנשה ,כי "יקרא בהם שמי",
היינו שיהיו אפרים ומנשה לשבטים ,כראובן וכשמעון ,אשר חלות זאת היא השורש
והיסוד לחלות הברכה ,גם ל"זרעם" גם "לשמם" ,כדברי הרשב"ם והרמב"ן כמש"נ.
בא וראה כמה אמיתיים ומפורשים הדברים באמיתותן בדברי "דעת זקנים" מבעלי
התוספות על אתר ,וז"ל שם" :ויקרא בהם שמי ושם אבותי על שאר השבטים הנקראים
בני יעקב שיהיו נקראים שבטים כשאר בני" .והם הם הדברים ביסודם ,בטעמם
ובמתיקותם [ויעו' בספר חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה ,פרשת ויחי ,שהרחיב לבאר
ענין זה של "שבטים" ,ענינו ומקורותיו].
