Page 353 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 353
Pg: 353 - 12-Front 21-11-17בא מרדכי אנש ברכת
ואינהו מצי עבדי .ע"ש .והשתא ,אי כהנים שלוחי דרחמנא נינהו ,מנלן שאף אדם יכול 1
למנות לו שליח .וכמו כן צ"ע ,היכי ילפינן שליחות בעלמא ,משליחות שכוחה בא מגבוה,
$customer
דהיינו "שלוחי דרחמנא".
וביותר צ"ע ,מהא דתניא (יבמות לב" ):זר ששימש בשבת ,ר' חייא אמר חייב שתים
אחת משום זרות ואחת משום שבת ,דהותרה שבת במקדש רק לכהנים" .דלפ"ז תיקשי,
היאך שוחט הכהן בשבת עבור ישראל ,הא קי"ל "כל מילתא דאיהו לא מצי עביד שליח
נמי לא מצי משוי" ,וע"כ דכהנים שלוחי דרחמנא נינהו ,וא"כ הדרינן לקושיין ,היכי ילפינן
מינה לכל דוכתי ש"שלוחו של אדם כמותו".
והנראה בעה"י ,ששני דינים נפרדים הם .דין "מעשה השחיטה" או העבודה ,שאין
ה"זר" כשר בה ,אלא אך הכהן דוקא .ועל "מעשה העבודה" זה ,הוא דאמרינן דכהנים
שלוחי דרחמנא נינהו .אמנם יש בזה דין נוסף ,והוא עצם "מצות השחיטה" ,שהיא
נאמרה על הישראל ,וזה אינו נוגע ל"מעשה" עבודת הקרבנות ,אלא ל"מצות" ההקרבה,
היינו מה שהקרבן עולה לחובתו .ומדין זה ,שעולה הקרבן לחובתו ולמצותו של הישראל,
באה הראיה לדין "שלוחו של אדם כמותו" .ודו"ק.
אכל קרבן פסח שלא "לשם מצוה"
ְו ָא ְכלּו ֶאת ַהָּב ָׂשר ַּבַּלְי ָלה ַהֶּזה ְצ ִלי ֵאׁש וגו’ (יב ,ח)
"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ,מאי דכתיב כי ישרים דרכי ה’
וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם ,משל לשני בני אדם שצלו את
פסחיהן ,אחד אכלו לשום מצוה ואחד אכלו לשום אכילה גסה ,זה שאכלו
לשום מצוה ,וצדיקים ילכו בם ,וזה שאכלו לשום אכילה גסה ,ופושעים
יכשלו בם .אמר ליה ר"ל ,האי רשע קרית ליה ,נהי דלא קא עביד מצוה
מן המובחר ,פסח מיהא קא עביד" (נזיר כג).
והקשו ,דבפסחים (קיד ):ס"ל לריש לקיש ,ד"מצוות צריכות כוונה" .ואם כן ,היכי ס"ל
הכא ד"פסח מיהא קא עביד" ,הא מיירי ב"אחד אכלו לשם מצוה" ,ומכלל דאידך שאכלו
