Page 358 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 358

‫‪Pg: 358 - 12-Back 21-11-17‬בא מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫ונש‬

‫וע"כ‪ ,‬שעצם החלות לא חל על ידי ביטולו‪ ,‬ואך דגזירת הכתוב הוא‪ ,‬דע"י מעשה‬
‫ביטול‪ ,‬לא עשאו הכתוב את החמץ ברשותו‪ ,‬וממילא אינו עובר על ב"י וב"י‪ ,‬שהרי הוא‬

                                                                        ‫הפקר‪.‬‬

‫והדברים מוכרחים‪ ,‬שהרי ז"ל הר"ן‪" :‬הרי שאמרה תורה ביום הראשון תשביתו שאור‬
‫מבתיכם ואמר בגמ' דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ונפקא לן מדכתיב תשביתו ולא‬
‫כתיב תבערו או תשרפו וכו' כדברי רש"י ז"ל ולפי תרגום אונקלוס תשביתו תבטלון‪ ,‬א"נ‬
‫נפקא לן מדכתיב לא יראה לך וכו' בטל מלבך ומהו ענין ביטול זה‪ ,‬מוכח בגמ' גבי הא‬
‫דאמרינן וכו' דביטול מטעם הפקר הוא והיינו דמייתינן עלה ההיא דסופי תאנים דההיא‬

                                                     ‫מתורת הפקר נגעו בה" וכו'‪.‬‬

‫ולכאורה‪ ,‬הדברים סותרים מתחילתן לסופן‪ .‬דאם מתורת הפקר אתינן עלה‪ ,‬למה לי‬
‫לשלוש ילפותות להך שהביטול מועיל‪ ,‬הלא חמץ "של אחרים" הוא‪ .‬מה עוד ששתי‬
‫שיטות הן להלן ד ע"ב‪ ,‬ששיטת רש"י מפורשת‪ ,‬כפי שהביא הר"ן בשמו‪ ,‬דגזיה"כ היא‬
‫שהביטול מועיל‪ .‬ואילו התוס' שם פליגי‪ ,‬וס"ל‪ ,‬דיסוד ההיתר הוא מדין הפקר‪ .‬ואילו‬
‫הר"ן רכיב לכאורה אתרי ריכשא‪ .‬וכבר העיר על כך בשפ"א‪ .‬ויעויין עוד בר"ן להלן ו ע"ב‬

                        ‫בההיא ד"כי משכח ליה לבטלה"‪ ,‬דפירש רק כפירש"י‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬

‫ולהמבואר‪ ,‬נראה מוכרח מכל זה‪ ,‬דאמנם תרווייהו צריכי‪ .‬שכן יסוד דינא דביטול‬
‫חמץ‪ ,‬פועל רק על הא דלא יעשהו הכתוב כאילו הוא ברשותו‪ ,‬דכך היא גזיה"כ דבביטול‬
‫בעלמא סגי‪ ,‬להשאיר את החמץ שלא ברשותו של אדם‪ .‬ואילו הא דאינו עובר בב"י וב"י‬
‫לאחר ביטולו‪ ,‬זה אינו תלוי במעשה הביטול‪ ,‬אלא בחלות ההפקר‪ ,‬שיש בו בחמץ מצד‬

                                             ‫עצמו‪ ,‬שהרי אינו ברשותו של אדם‪.‬‬

‫ויעוין שם בדף ד ע"ב‪ ,‬שנחלקו רש"י והתוס' במהות הביטול‪ .‬דלרש"י היינו מ"דכתיב‬
‫תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה דלב היא השבתה"‪ ,‬ואילו להתוס' "מטעם דמאחר‬
‫שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו ומותר‪ ,‬מדקאמרינן אבל אתה רואה של אחרים ושל‬

                                                                        ‫גבוה"‪.‬‬

‫ובהגהות מיימוניות (פ"ג מהלכות חו"מ אות ח)‪" :‬ראבי"ה קיבל מר"י הלוי שיש לומר‬
‫ליבטל וליהוי הפקר כעפרא דביטול משום הפקר כך פירש ר"ת לעיל אבל אביו רבינו‬
‫יואל הלוי לא היה אומר הפקר כדברי רבינו המחבר וכן ר"י אלפס וכן רש"י וכן רבינו יוסף‬

                                                            ‫בר"ע בסידורו ע"כ"‪.‬‬

‫אשר נראה דיתכן בדעת רש"י‪ ,‬דסבירא ליה כשיטת הר"ן‪ ,‬שהביטול כשלעצמו אינו‬
‫מועיל מתורת הפקר‪ ,‬שכן הפקר כהאי גוונא לא מהני‪ ,‬ואין הביטול אלא מצוה מסוימת‬
‫שנאמרה לענין חמץ בלבד‪ ,‬שעל ידי ביטולו הרי הוא מקיים מצות השבתה‪ .‬אשר לפ"ז‬
   353   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363