Page 358 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 358
Pg: 358 - 12-Back 21-11-17בא מרדכי ברכת ונש
וע"כ ,שעצם החלות לא חל על ידי ביטולו ,ואך דגזירת הכתוב הוא ,דע"י מעשה
ביטול ,לא עשאו הכתוב את החמץ ברשותו ,וממילא אינו עובר על ב"י וב"י ,שהרי הוא
הפקר.
והדברים מוכרחים ,שהרי ז"ל הר"ן" :הרי שאמרה תורה ביום הראשון תשביתו שאור
מבתיכם ואמר בגמ' דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ונפקא לן מדכתיב תשביתו ולא
כתיב תבערו או תשרפו וכו' כדברי רש"י ז"ל ולפי תרגום אונקלוס תשביתו תבטלון ,א"נ
נפקא לן מדכתיב לא יראה לך וכו' בטל מלבך ומהו ענין ביטול זה ,מוכח בגמ' גבי הא
דאמרינן וכו' דביטול מטעם הפקר הוא והיינו דמייתינן עלה ההיא דסופי תאנים דההיא
מתורת הפקר נגעו בה" וכו'.
ולכאורה ,הדברים סותרים מתחילתן לסופן .דאם מתורת הפקר אתינן עלה ,למה לי
לשלוש ילפותות להך שהביטול מועיל ,הלא חמץ "של אחרים" הוא .מה עוד ששתי
שיטות הן להלן ד ע"ב ,ששיטת רש"י מפורשת ,כפי שהביא הר"ן בשמו ,דגזיה"כ היא
שהביטול מועיל .ואילו התוס' שם פליגי ,וס"ל ,דיסוד ההיתר הוא מדין הפקר .ואילו
הר"ן רכיב לכאורה אתרי ריכשא .וכבר העיר על כך בשפ"א .ויעויין עוד בר"ן להלן ו ע"ב
בההיא ד"כי משכח ליה לבטלה" ,דפירש רק כפירש"י ,וצ"ע.
ולהמבואר ,נראה מוכרח מכל זה ,דאמנם תרווייהו צריכי .שכן יסוד דינא דביטול
חמץ ,פועל רק על הא דלא יעשהו הכתוב כאילו הוא ברשותו ,דכך היא גזיה"כ דבביטול
בעלמא סגי ,להשאיר את החמץ שלא ברשותו של אדם .ואילו הא דאינו עובר בב"י וב"י
לאחר ביטולו ,זה אינו תלוי במעשה הביטול ,אלא בחלות ההפקר ,שיש בו בחמץ מצד
עצמו ,שהרי אינו ברשותו של אדם.
ויעוין שם בדף ד ע"ב ,שנחלקו רש"י והתוס' במהות הביטול .דלרש"י היינו מ"דכתיב
תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה דלב היא השבתה" ,ואילו להתוס' "מטעם דמאחר
שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו ומותר ,מדקאמרינן אבל אתה רואה של אחרים ושל
גבוה".
ובהגהות מיימוניות (פ"ג מהלכות חו"מ אות ח)" :ראבי"ה קיבל מר"י הלוי שיש לומר
ליבטל וליהוי הפקר כעפרא דביטול משום הפקר כך פירש ר"ת לעיל אבל אביו רבינו
יואל הלוי לא היה אומר הפקר כדברי רבינו המחבר וכן ר"י אלפס וכן רש"י וכן רבינו יוסף
בר"ע בסידורו ע"כ".
אשר נראה דיתכן בדעת רש"י ,דסבירא ליה כשיטת הר"ן ,שהביטול כשלעצמו אינו
מועיל מתורת הפקר ,שכן הפקר כהאי גוונא לא מהני ,ואין הביטול אלא מצוה מסוימת
שנאמרה לענין חמץ בלבד ,שעל ידי ביטולו הרי הוא מקיים מצות השבתה .אשר לפ"ז