Page 363 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 363
אסש Pg: 363 - 12-Back 21-11-17בא מרדכי ברכת
ובאמת הא גופא קשיא ,דמהא דקיימו בני ישראל את מצות הפסח במדבר ,הרי ע"כ
מוכרח דאף מי שאין לו קרקע חייב בפסח [דמהיכי תיתי למימר ,שזהו דין שנתחדש
במצות הפסח דוקא לאחר שנכנסו לארץ ,שמכאן ואילך רק מי שיש לו קרקע יתחייב
בפסח ,אבל קודם לכן לא היה זה תנאי בחיוב הפסח] ,וצ"ע חידוש התוס'.
והנה עצם חידושם של התוס' צע"ג ,כידוע ,מה ענין פסח אצל עליה לרגל .והצל"ח
כתב לפרש ,דאמנם אין פטור של "אין לו קרקע" בקרבן פסח ,ואך שר"י עצמו היה בדרך
רחוקה שהוא פטור מפסח ראשון ,ואינו חייב להתקרב אל ביהמ"ק ,אבל אילו היה חייב
בעליה לרגל ,ע"כ שהיה גם "קרוב" ,וממילא היה מתחייב בקרבן פסח .יעו"ש בדבריו.
ולפי פירושו ,כמובן שכל הקושיות מחיובם של "לויים" או "דור המדבר" ,לא קשיין.
שהרי לא הוה שייך בהו פטור "דרך רחוקה" .ו"אין לו קרקע" ,הלא אינו פטור גבי פסח,
לדברי הצל"ח .אבל פירושו צ"ב מכמה אנפי [ואכמ"ל] ,וגם לשון התוס' ["פטור מפסח
כמו בראיה"] אינה מורה כדבריו.
אך נראה בעה"י ,שמכמה טעמים ,לא שייך כאן ענין "אי בעי מפקר נכסיה" ,למנוע
הקרבת פסח בשבת (כקושייתו של החת"ס בשם הגר"ד דויטש ,בסי' קכג).
דנראה ,דלא שייכא מניעה זאת ,אלא כשההפקר יביאו לידי פטור בכל ה"חיוב" גברא,
היינו כשההפקר יבטל את עיקר חיוב הפרשה .אבל כשההפקר מונע רק את "ביצוע"
המצוה ,כלומר גם אם הוא פטור ,אבל הפטור נובע מחסר יכולת ביצוע המצוה ,לא
מפטור בעיקר הפרשה וחיוב הגברא שבה ,בכה"ג אינו מועיל ה"אי בעי מפקר" וכו'.
כמו כן יש לדון ,דלא שייך פטורא ד"אי בעי מפקיר נכסיה" ,אלא בגוונא שאם יפקיר
תיפקע האפשרות לקיים את המצוה ,עם הבגד המופקר .כמו בציצית ,שאם היא
מופקרת ,לא שייכא במצות ציצית כלל ,וגם אם יתלה ציצית בד' כנפותיו וילבשנו בעודו
הפקר ,לאו קיום דין ד"ציצית" הוא.
משא"כ אם יפקיר את קרקעו ,אטו אם יקריב פסח ,לאו "פסח" מיקרי .נמצא ,שקיום
המצוה לא פקע בשל ההפקר .בענין זה ,לא שייך פטורא ד"אי בעי מפקר" וגו' .מה עוד,
שאם אך שם קיום מצות קרבן פסח עליה ,הרי סגי בזה ,לענין דחיה של "לא תעשה",
או דחיית "במועדו" .וז"פ.
עוד נראה בעה"י ,דדוקא ב"מכשירין" ,שכל עיקרן ,דוחה ,רק משום שהם מוטלין
עליו כדי לעשות את עיקר המצוה .לכן ,כשהמצוה מותנית בתנאי כלשהו ,מובן ,דבכה"ג
המכשירין ,אינם "מכשירין" .שהרי לא ברור ,שענין זה היה נצרך ויכשירו למצוה.
והמחוור בזה הוא בעה"י ,דלא שייך לפטור עצמו ,מחמת פטור שלאחר מכן .שהרי
