Page 365 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 365
Pg: 365 - 12-Front 21-11-17בא מרדכי גסש ברכת
פעמים ,הן במצרים והן בביזת הים ,כמו כן הענק ושנה" [אם כי דברי רש"י צ"ע ,שהרי
בקידושין (יז ):דרשו את כפל המילים לענין אחר].
הרי מבואר ,שענין ה"שאלה" ממצרים ,היה מדין "הענקה" לעבד .והלא מבואר
בקידושין שם" ,יכול שאני מרבה בורח ,ת"ל וכי תשלחנו חפשי מעמך ,יצא בורח שאין
שלוחו מעמך" .היינו ,שכל היוצא בעל כרחו של אדון ,אין מעניקין לו.
לפ"ז ,ביאר ה"פרשת דרכים" ,הטעם שביקשו משה ואהרן ,שפרעה ישחררם ממש,
ע"י שיאמר "הרי אתם בני חורין" ,ולא יצאו משם בעל כרחו ,וכך תגיע להם "הענקה"
בדין.
"דרך משא" על ראשו
ַוִּיּ ָׂשא ָה ָעם ֶאת ְּב ֵצקֹו ֶטֶרם ֶי ְח ָמץ (יב ,לד)
"ונטל עמא ית לישיהון עלוי רישהון עד דלא אחמע" (תרגום יב"ע)
ומבואר ,דמשא על הראש חשיב נשיאה כדרכו ,דהכא כתיב "וישא העם" ,ותירגם,
שנטלו על ראשם .וכן מדויק מלשון הרמב"ם (פ"י מהל' ספר תורה ה"י) שכתב" :ולא יניחנו
[לס"ת] על ראשו כמשוי" .משמע ,שלקיחה על הראש ,דרך "משא" חשיבא.
והקשו ,דהא גבי שבת קי"ל (שבת צב ).דהמוציא משוי על ראשו פטור ,משום דאין
זה דרך משא .ולכאורה זה סותר את משמעות לשון התרגום יב"ע כאן והרמב"ם הנ"ל,
שמבואר בדבריהם שאף כשנוטל על הראש חשיב "משא" [ויעו' להרמב"ם פי"א מהל'
שבת הי"ד ,ודו"ק].
והנראה בזה ,דהנה לכאורה יש לשאול ,מדוע נשאו את בציקם דוקא "עלוי רישהון",
ומנין להם לחז"ל שנשאו על הראש .וכנראה ,שזה היה המקום היחידי הפנוי ממשא
אחר ,כי הכל כבר היה ארוז ומוכן לדרך ,ולא היה זמן בידיהם להוסיף עוד על משאם
הכבד .ופשוט ,שזה היה הדרך באותה שעה לענין ה"דרך משא" .כי ה"אורחיה" ,כמובן,
תלוי בנסיבות.
