Page 371 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 371

‫טסש‬  ‫‪Pg: 371 - 12-Back 21-11-17‬בא מרדכי‬  ‫ברכת‬

‫לא חלק הבעלים‪ .‬אפ"ה אם אכלו ב"נ‪ ,‬חייב עליה משום גזל‪ .‬ע"ש‪ ,‬ואכמ"ל‪ .‬ואולי על‬
‫איסור "גזל" זה‪ ,‬של אכילת קדשים קלים לאחר שחיטה‪ ,‬דהוי ממון גבוה‪ ,‬על כך קטלוהו‬

                                                               ‫לההוא ארמאה‪.‬‬
‫גם יתכן‪ ,‬שהרי ע"כ כדספו ליה מן האליה של הפסח‪ ,‬ודאי ספו ליה מן הפסח כדין‬
‫"מנוי"‪ ,‬שהרי "אין הפסח נאכל אלא למנוייו"‪ .‬וכאשר התברר שאינו אלא "ארמאה"‪,‬‬
‫נמצא שאכילתו‪ ,‬גזילה היא מן הבעלים‪ ,‬ושוב הו"ל בכלל "גזל" שהב"נ מצווה עליו‪ .‬ועל‬
‫כך הוא ד"קטלוהו"‪ ,‬לא על הלאו ד"כל בן נכר לא יאכל בו"‪ ,‬אלא על הלאו ד"גזל"‪ ,‬כמש"נ‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

                   ‫פסח שהקרביו הבאות‬

                                              ‫ְו ָכל ָעֵרל ֹלא ֹיא ַכל ּבֹו (יב‪ ,‬מח)‬

‫והקשו‪ ,‬היאך קיים אאע"ה מצות קרבן פסח כל אותן שנים עד שנימול [כמו שאחז"ל‬
‫(יומא עב) שאאע"ה קיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה]‪ ,‬ומדוע לא נכלל באיסור ד"כל‬

                                                              ‫ערל לא יאכל בו"‪.‬‬
‫וכמו כן צ"ב‪ ,‬להשיטות דס"ל שאבות דין "בן נח" היה להם (יעו' בפרשת דרכים בארוכה)‪,‬‬
‫כיצד הקריבו האבות קרבן פסח [דהא אף יצחק הקריב‪ ,‬עי' רש"י בראשית כז‪ ,‬ט]‪ ,‬הלא‬

                    ‫בני נח הרי הם בכלל לאו ד"כל בן נכר לא יאכל בו"(לעיל פסוק מג)‪.‬‬
‫אכן נראה בעה"י‪ ,‬שאמנם ה"ערל" אסור באכילת הפסח‪ ,‬אבל אברהם אבינו גם‬
‫כאשר לא היה נימול‪ ,‬אבל "ערל" ג"כ לא היה‪ ,‬כי קודם הציווי על מצות מילה‪ ,‬לא שייך‬
‫דין "ערל"‪ .‬ומשה"ק מדין "בן נכר"‪ ,‬הלא ודאי שהאבות‪ ,‬גם אם היה עליהם דין "בן נח"‪,‬‬

                                                    ‫אבל "בני נכר" לא הוו‪ .‬ודו"ק‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                     ‫שיעור יאסור חמץ‬

                                                  ‫ְוֹלא ֵיָר ֶאה ְלָך ָח ֵמץ (יג‪ ,‬ז)‬

‫בפסחים (מה‪ ).‬מבואר‪ ,‬דליכא איסור דבל יראה ובל ימצא אלא בכזית חמץ‪ ,‬אבל‬
                         ‫בפחות מכן אינו עובר‪ .‬וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' תמב ס"ח)‪.‬‬
   366   367   368   369   370   371   372   373   374   375   376