Page 375 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 375

‫‪1-11-17‬ב‪2‬ש‪ck‬ל‪Ba‬ח‪ Pg: 375 - 12-‬מרדכי געש‬  ‫ברכת‬

                  ‫חלשב‬

                ‫טעם יאסור "לא תתעב מצרי"‬

                                      ‫ַוְי ִהי ְּב ַׁשַּלח ַּפְר ֹעה ֶאת ָה ָעם וגו’ (יג‪ ,‬יז)‬

‫"ויהי בשלח אין שילוח בכל מקום אלא לוויה וכו’ הפה שאמר גם את‬
‫ישראל לא אשלח הוא שאמר אני אשלח אתכם מה שכר נטלו על כך‪ ,‬לא‬

                                ‫תתעב מצרי" (ילקוט שמעוני‪ ,‬בשלח רמז רכו)‬

‫והקשו‪ ,‬כמובא גם בחידושי מרן הגרמ"ד הלוי שליט"א‪ ,‬הלא בקרא שם נאמר להדיא‬
‫"לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו"‪ .‬הרי להדיא‪ ,‬שהשכר של "לא תתעב מצרי" בא על‬
 ‫"כי גר היית בארצו"‪ ,‬ואיך אמרו כאן שה"לא תתעב מצרי" בא בשכר השילוח והלוויה‪.‬‬

‫ותירץ שם מרן שליט"א‪ ,‬ששני עניני שכר היו שם‪ .‬האחד‪ ,‬שאסור לשנוא את‬
‫המצרים‪ ,‬ושכר זה‪ ,‬נצטוו בו ישראל כהכרת הטוב על "כי גר היית בארצו"‪ .‬אך עוד שכר‬
‫ניתן להם מן השמים‪ ,‬על השילוח והלוויה שנהגו המצרים בישראל‪ .‬על זה ניתן להם‬
‫שכר‪ ,‬במצוה שלא לתעב אותם‪ .‬וזה נוסף הוא על "הכרת הטוב" עבור ה"כי גר בארצו"‪,‬‬

               ‫אלא כשכר על המעשה הטוב שעשו [ולא כהכרת הטוב בלבד]‪ .‬עכ"ד‪.‬‬

‫וצ"ע לכאורה‪ ,‬שהרי החפצא של קיום "הכרת הטוב" הוא הוא אף החפצא של השכר‪,‬‬
‫שכן "לאו" אחד הוא‪ ,‬וא"כ מה נוסף השכר על הלוויה‪ ,‬שלא היה בשכר על ה"כי גר היית‬

                                                                      ‫בארצו"‪.‬‬

‫אך בין נבין‪ ,‬כי אמנם שכר מיוחד וגדול מאד הוא‪ ,‬שהרי עם הינתן המצוה‪ ,‬ניתנה להם‬
‫למצרים זכות עצומה ונצחית בהיותם הסיבה למצוה זאת‪ .‬זכות עצומה זאת‪ ,‬אינה בכלל‬

 ‫סיבת "כי גר היית בארצו"‪ ,‬שהיא סיבה להכרת הטוב המתבטאת ב"לא תתעב מצרי"‪.‬‬

‫ואילו הלוויתם ושילוחם של ישראל ממצרים‪ ,‬היא סיבה לשכר בדמות מצוה נוספת‬
‫בתורה‪ ,‬אשר יש בה זכות של תורה‪ ,‬ומצוה חדשה לישראל‪ .‬בעוד שה"כי גר היית‬
   370   371   372   373   374   375   376   377   378   379   380