Page 413 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 413
Pg: 413 - 13-Front 21-11-17יתרו מרדכי תיא ברכת
ושמעתי ,על פי הגמרא ביבמות (מה" ):קיבל ,מלין אותו מיד" .ופסק הרמב"ם (בפרק
יד מהלכות איסורי ביאה ה"ה)" :ואם קיבל אין משהין אותו אלא מלין אותו מיד" .ולהכי,
כיון שמפורש (בפסוק ו) בתרגום יב"ע שיתרו הודיע למשה על בואו להתגייר ,לכן חלה
עליו ההלכה של "מגיירין אותו מיד" ,וכלשון הרמב"ם "אין משהין אותו" ,ולא המתינו
עד לאחר ששאלו זל"ז לשלום.
אלא שעדיין אינו מבואר ,מדוע המתינו עד לאחר ה"וישק לו" ורק אז גיירוהו [קודם
ה"וישאלו"] .ואע"פ שבפירוש יונתן כתב ,שהמקור לכך שגיירוהו לפני ה"וישאלו" וגו',
הוא מכך שנאמר "וישאלו איש לרעהו לשלום" ,ומכאן שבשעת השאלה ,כבר היה יתרו
בכלל "רעהו" [שאינו אלא לאחר גירות] .אבל אם טעמא הוי משום שלאחר קבלתו
להתגייר ,אין משהין אותו ,דילמא גיירוהו מיד בהפגשם ,לאחר אמירתו של יתרו "אני
חותנך יתרו בא אליך" [שלדברי התרגום יב"ע ,זאת היתה הקבלה להתגייר].
ויתכן אולי לומר ,שכל מה שנוגע לקבלת פנים ולאותה פגישה ראשונה ,אינו בכלל
"משהין" ,ומצד ה"מיד" ניתן היה להמתין עד לאחר תום המפגש וקבלת הפנים .אלא
שבמפגש הזה ,היו שני דברים האסורים ל"נכרי" ,האחד הוא "שאילת שלום" ,משום
"לא תחנם" ,כמפורש בפוסקים ,השני ,הוא תלמוד תורה ["גוי שלמד תורה חייב מיתה"].
דנראה ,דמש"נ בפסוק "ויבואו האהלה" ,דלכאורה צ"ע ,מה התחדש ב"ויבואו האהלה",
ומדוע באו "האהלה" לאחר כל ה"וישתחוה" "וישק" ו"ישאלו" ,מדוע דוקא כסדר הזה.
אך יעו' בתיב"ע שתרגם "האהלה" [בת"א תרגם "למשכנא" ,כפשוטו] והוסיף בתרגומו:
"למשכן בית אולפנא" ,היינו לבית המדרש .ומקורו הוא כנראה מקושיין [שאל"כ ,מאי
קמל"ן ומה מעשה חידוש יש ב"ויבאו האוהלה"] .והחידוש הוא ,שמיד לאחר הגירות,
חלה עליו חובת מצות תלמוד תורה ,לכן ישבו מיד ללמוד בבית המדרש.
הוא שאמר הכתוב ,שאת שני אלה ,שאילת שלום ותלמוד תורה ,האסורים לגוי,
אותם עשו לאחר גירות .וזהו המקור לכך שהגירות היתה מיד לאחר ה"וישק לו" ,קודם
ה"וישאלו איש לרעהו לשלום" ותלמוד תורה.
מילת יתרו לאכול קדשים
ַוִּי ַח ְּד ִי ְתרֹו וגו’ ַוִּי ַּקח ִי ְתרֹו ֹח ֵתן ֹמ ֶׁשה ֹע ָלה ּוְז ָב ִחים ֵלאֹל ִקים וגו’ (יח ,ט .יב)
