Page 416 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 416
Pg: 416 - 13-Front 21-11-17יתרו מרדכי ברכת תיד
וידועה הקושיא ,היאך אכלו אהרן וזקני ישראל ביום הכיפורים ,והלא כבר ניתנה
תורה ונצטוו לצום ביום זה.
והנה הרמב"ן כאן כתב מכח קושיא זו ,שאין הכוונה ממחרת יוה"כ ממש ,אלא לאחר
זמן .ע"ש .אמנם דבריו צ"ב ,דאה"נ לשון "מחר" מצאנו גם לאחר זמן ,כמו "כי ישאלך
בנך מחר" ,אבל לשון "ממחרת" ,אינה נאמרת אלא על מחר ממש .וכמו כן בלשון הספרי
תני" :מוצאי יום הכיפורים היה" ,ולא מצאנו מילת "מוצאי" בכולא דוכתא רק על היום 13
הראשון הבא אחריו ,כמו מוצאי שבת ,מוצאי יו"ט ומוצאי יוה"כ .וצ"ע.
שו"ר שקושיא זאת על הרמב"ן ,של הרא"ם היא .והקושיא אלימתא היא ,מחמת
הסברא ,שהמלה "ממחרת" ,מלה של יחס היא" ,מתייחסת" לאתמול .וזה אינו שייך,
אלא ליום מסוים ,לא לאמירה של "לאחר זמן".
אך לא רק מחמת קושיא זאת ,אלא משום שהרי לא נאמר כאן "מחרת" או "במחרת"
וכיו"ב ,אלא "ממחרת" ,שהכוונה היא שהתחלת ה"וישב לשפוט את העם" ,היתה
"ממחרת" .ואם המדובר הוא ב"סתמא" ,אין ל"ממחרת" שום משמעות .וזה פלא ,מדוע
לא הדגיש זאת הרא"ם בקושייתו.
כמו"כ צל"ע ,שאם כדברי הרמב"ן ,מה באה מלה זאת של "ממחרת" ללמדנו .מדוע
הדגישוה בתורה ,מה למדנו הימנה .הלא אינה לא תאריך ולא חידוש אחר ,ומה באה
המלה ללמדנו.
ויעו' להרא"ם שם שתירץ את עיקר הקושיא" ,שעדיין לא נצטוו בעינוי יום הכיפורים
עד רדתו מן ההר" .ע"ש.
ולענ"ד יתכן לומר ,שהאכילה התקיימה במוצאי יוה"כ ,וה"ממחרת" בא להדגיש ,כי
מן הרגע הראשון של ה"מחרת" ,ישב משה רבינו "לשפוט את העם" .היינו ,שמן הרגע
הראשון האפשרי [שהרי "אין דנים בלילה"] ישב לשפוט .ואע"פ שכבר נאמר לאחר
מכן "ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב" ,אעפ"כ הדגישו ,שמשה רבינו עצמו,
הזדרז מיד לקיים את ה"וישפוט" ,מיד עם תחילת ה"מחרת".
איברא ,דמש"כ ש"ממחרת" הוא משום ש"אין דנים בלילה" ,אינו כדברי מרן הגרמ"ש
זצוקללה"ה ,שכתב על הפסוק להלן (יח ,כב) "ושפטו את העם בכל עת" ,דהיינו משום
ש"במדבר ,שעמוד האש האיר בכל לילה ,לא היו זקוקים לעששית" ,והיו דנין אף בלילה,
דהו"ל כמו שכתב בסמ"ע (חו"מ סימן ה סק"ז) ד"לאור הנר ,דנין" .וצ"ע.
