Page 420 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 420
Pg: 420 - 14-Front 21-11-17יתרו מרדכי ברכת תיח
דין ודברים שיבן יתרו למרע"ה
ַוַּיְרא ֹח ֵתן ֹמ ֶׁשה וגו’ ַוּ ֹיא ֶמר ָמה ַה ָּד ָבר ַהֶּזה ֲא ֶׁשר ַא ָּתה ֹע ֶׂשה ָל ָעם ַמּדּו ַע ַא ָּתה יֹו ֵׁשב
ְל ַב ֶּדָך ְו ָכל ָה ָעם ִנָּצב ָע ֶליָך ִמן ּ ֹב ֶקר ַעד ָעֶרבַ :וּ ֹיא ֶמר ֹמ ֶׁשה ְל ֹח ְתנֹו ִּכי ָי ֹבא ֵא ַלי ָה ָעם
ִל ְד ֹרׁש ֱאֹל ִקיםִּ :כי ִי ְהֶיה ָל ֶהם ָּד ָבר ָּבא ֵא ַלי ְו ָׁש ַפ ְט ִּתי ֵּבין ִאיׁש ּו ֵבין ֵר ֵעהּו וגו’ (יח ,יד-טז)
בביאור ה"דין ודברים" בין יתרו למשה רבינו ע"ה ,נראה בעה"י ,שתביעת יתרו היתה
על כך שמשה דן "יחידי" ,כמבואר בקרא להדיא .וע"ז השיב לו משה ,שהפסול של
"יחידי" ,לא נאמר אלא במשפט של דיינים ,הדנים ע"י כפייה ,ולא בדיינים הדנים ברצונו
של הבא לדון ,דהיינו "קיבלו עלייהו" ,שם לא נאמר הפסול ד"דן יחידי" (כמבואר בשו"ע
חו"מ סי' ה).
ועפ"ז מדוקדקת היטב תשובתו של משה ,שלהלן (בפסוק טו) אמר ,שעיקר הדבר
שבאים אליו ,הוא ללמוד ולא לדון ,ובזה ודאי שאין פסול ד"יחידי" .ובפסוק שלפנינו
דקדק לומר ,שהם באו מעצמם .וזהו שדקדק שם בשינוי הלשון ,שבפסוק הראשון
אמר "כי יבוא אלי העם" ,ובפסוק השני כתב "כי יהיה להם דבר בא אלי" .והיינו ,שהקדים
את "העם" ,ל"בא אלי" ,לאמור ,שבאו מעצמם ,ולכן לא שייך הפסול ד"יחידי".
וב"משך חכמה" כאן כתב ,שדין ביחיד אסור ,רק בקבלו עליו ודנין בישיבה ,ובע"ד
בעמידה .אבל אם קבלו ,מותר הבע"ד לישב ,וכו' .יעו"ש .וביאור דבריו ,שהרי בטענתו,
היה נכלל זה שמשה ישב והעם עמד ,כמבואר ברש"י לעיל .אלא דצ"ע ,מה שהוסיף
יתרו "לבדך" ,שזה לכאורה ,לא מענין השאלה.
וביאר המש"ח ,שטען יתרו למשה רבינו "ממה נפשך" .ראשית ,מדוע אתה דן יחידי.
וע"כ שהמדובר בש"קיבלו על עצמם" ,וא"כ ,הלא בכה"ג ש"קיבלו" ,לא נאמר דין
"עמידה" .וע"ז ענה לו משה רבינו ,שהפסול ד"יחידי" ,נאמר משתי טעמים .או משום
ש"אין השכינה שורה" (כמבו' בירושלמי ברכות) ,או כדי ש"לא יהא בית דין חצוף" ויהא
מי שיכריע .על הטעם הראשון השיב לו ,שהרי השכינה שורה עליו ,כי הרי העם בא
"לדרוש אלקים" .ועל הטענה השניה אמר ,שאין סיבה לחלוק עליו בהוראתו .ודו"ק.
