Page 418 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 418

‫‪21-11-17‬ית‪ck‬ר‪a‬ו‪ Pg: 418 - 14-B‬מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫זטת‬

                       ‫"המלך לא דן"‬

                             ‫ַוְי ִהי ִמ ָּמ ֳחָרת ַוֵּי ֶׁשב ֹמ ֶׁשה ִל ְׁשּ ֹפט ֶאת ָה ָעם (יח‪ ,‬יג)‬

‫בסנהדרין (יח‪ ).‬תנן‪" :‬המלך לא דן ולא דנין אותו"‪ .‬ושם (יח‪ ):‬מבואר הטעם‪ ,‬משום‬
‫שנאמר (כג‪ ,‬ב) "ולא תענה על ריב"‪ ,‬ודרשינן "לא תענה על רב"‪ ,‬היינו שאסור לסתור‬

         ‫דבריו של גדול‪ .‬וכיון שאם יאמר המלך חוב‪ ,‬תו לא חזי ליה זכות‪ ,‬אינו דן כלל‪.‬‬

‫ולפ"ז צ"ע‪ ,‬שהלא משה רבינו מלך היה (זבחים קב‪ ,).‬ואיך ישב משה רבינו לשפוט את‬
‫ישראל [וכן צ"ע‪ ,‬מהא דמבואר בריש סנהדרין (ב‪ ,).‬דמשה רבינו ישב ג"כ בסנהדרין של‬

                                                                ‫שבעים ואחד]‪.‬‬

‫עוד צ"ע‪ ,‬מהא דמבואר בר"ה (כב‪ ,).‬שמשה רבינו קידש את החודש בבי"ד של שלשה‪.‬‬
‫וצ"ע כנ"ל‪ ,‬הלא כיון דבעינן לקידוש החודש שלשה "דיינים" דוקא‪ ,‬היאך הותר למשה‬

                                     ‫רבינו לישב בבי"ד זה‪ ,‬והלא מלך היה ואינו דן‪.‬‬

‫ויתכן‪ ,‬שכאשר ישב משה רבינו לשפוט את ישראל‪ ,‬עדיין לא ניתנה כל פרשת "בית‬
‫דין"‪ ,‬ולא היו אז לא דיינים ולא בתי דינים‪ ,‬וגם לא היה החשש של "לא תענה על ריב"‪,‬‬

                                                            ‫שייך באותה שעה‪.‬‬

‫ובאשר לקידוש החודש‪ ,‬נראה בעה"י‪ ,‬שאף אם נאמר‪ ,‬שמלך פסול גם לקידוש‬
‫החודש‪ ,‬אין זאת אלא בשאר בתי דינים‪ ,‬שממשה רבינו ואילך‪ .‬משא"כ‪ ,‬עד כמה שנוגע‬
‫הדבר לאותו בית דין‪ ,‬שהיה קיים בשעת קידוש החדש הראשון‪ ,‬ודאי שאף ה"מלך"‬

                                                                      ‫כשר בו‪.‬‬

‫וטעמא דמילתא‪ ,‬משום ששני מיני "בית דין" הם‪ .‬יש בתי דינים של דיני תורה‪ ,‬של‬
‫פסק‪ .‬ויש בתי דינים‪ ,‬של סמכות‪ ,‬וביצוע של "חלויות"‪ .‬ומכיון שפסול "מלך"‪ ,‬אינו פסול‬
‫הגוף ב"דיינים"‪ ,‬אלא ב"דיני תורה"‪ ,‬משום שכאשר ה"מלך" קיים בין הדיינים‪ ,‬הו"ל‬
‫כאילו "דעתו" בלבד היא הקיימת [שהרי אין לדיינים האחרים רשות לחלוק עליו‪ ,‬ונמצא‬
‫כאילו אין דעת האחרים קיימת]‪ .‬וכל זה אינו שייך אלא בבי"ד הנצרך ל"דיון" עצמו‪ ,‬ולא‬

                                   ‫לבי"ד הנצרך ל"סמכויות" וביצוע של "חלויות"‪.‬‬

‫ומאחר שבקידוש החודש הראשון נאמר "כזה ראה וקדש"‪ ,‬נמצא שבבי"ד זה‪ ,‬לא‬
‫הוזקקו לדיון כל שהוא‪ ,‬שהרי הראו מן השמים "כזה" ראה וקדש‪ .‬ולא היו נצרכים משה‬
‫ואהרן‪ ,‬אלא לבצע את "חלות" הקידוש‪ .‬וכבר התבאר שב"קידוש" זה‪ ,‬אין פסול של‬

             ‫"מלך"‪ ,‬כי כאמור‪" ,‬המלך לא דן ולא דנים אותו"‪ ,‬אבל אין זה פסול בגופו‪.‬‬
   413   414   415   416   417   418   419   420   421   422   423