Page 422 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 422
21-11-17יתckרaו Pg: 422 - 14-Bמרדכי ברכת תכ
כמו כן נראה עוד ,שאילולי נצטוה על כך בתורת "תורה" ,לא היה תוקף למינוי
הצעותיו של יתרו .משום שכנראה ,רק משה רבינו היה "ממונה" ,כי היה שקול כנגד
שבעים ואחד .אבל מנין כח ההתמנות לשאר ה"שרי אלפים" וכו' .ע"כ ,שדוקא ע"י
דין התורה של ה"מינוי" ,חייל עלייהו שם "דיינים" .לכן ,הוצרך משה רבינו להמתין עד
שתחול חלות שם "תורה" [ע"י יתרו] ,על פרשת יתרו .ודו"ק.
"ושמרתם את בריתי" -בלא היסח הדעת
ּו ְׁש ַמְר ֶּתם ֶאת ְּבִרי ִתי (יט ,ה)
ואמר מרן הגרי"ד זצוקללה"ה ,דהנה בתרומה נאמר "את משמרת תרומותי" ,היינו,
שיש לשומרו מאד ,וכל היסח הדעת פוסל .לאמור ,שכל חסרון ידיעה ,זה בעצמו פוסל.
וכמו כן בקדשים ,שנכללים ב"משמרת" ,והיסח הדעת פוסל בהם .ובזה חלוקים מחולין,
שכל שאין יודעים את הטומאה ,הרי הוא בחזקתו .משא"כ בקדשים ותרומה ,דאדרבא,
כל שלא יודעים שהוא טהור ,הרי הוא פסול.
וזהו הביאור במש"נ כאן "ושמרתם את בריתי" ,היינו ,שלא יהא כלל היסח הדעת,
כבתרומה ובקדשים.
וזהו הכתוב (דברים לג ,יט) "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" ,ע"פ המבואר
בפסחים (קא ):שחבורה שהיו יושבים באכילה ועקרו ממקומם ,כשהם חוזרים למקומם
טעונים ברכה ,כיון שהיציאה היא היסח הדעת .אבל אם השאירו אחרים במקומם ,לא
הוי היסח הדעת .ואשר לכן "יציאתו" של זבולון [מלימוד התורה] אינה היסח הדעת,
אע"פ שהוא עוסק במסחרו ,משום ש"יששכר באהליך" ,והוא מחזיק את ידו בלימוד
התורה ,והו"ל כמו "השאיר אחרים במקומו" ,דבכה"ג לא הוי היסח הדעת .אלו דברי מרן
בעל בית הלוי זצוקללה"ה.
