Page 458 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 458
-11-17י21םkטacפ-Bמ5ש Pg: 458 - 1מרדכי ברכת ונת
פטור מעשרות בפירות שיבעית
ְו ַהּ ְׁש ִבי ִעת ִּת ְׁש ְמ ֶטָּנה ּו ְנ ַט ְׁש ָּתּה ְו ָא ְכלּו ֶא ְביֹ ֵני ַע ֶּמָך ְוִי ְתָרם ּ ֹתא ַכל ַחַּית ַהּ ָׂש ֶדה (כג ,יא)
"ויתרם תאכל חית השדה ,להקיש מאכל אביון למאכל חיה ,מה חיה
אוכלת בלא מעשר ,אף אביונים אוכלים בלא מעשר ,מכאן אמרו אין
מעשר בשביעית" (רש"י)
צ"ב ,למאי בעינן ילפותא מיוחדת לפטור פירות שביעית ממעשר ,הלא פירות
שביעית הפקר הם ,והפקר פטור מן המעשר (פאה פ"א מ"ו ,ספרי פרשת ראה ,ועי' ב"ק כח.).
ובשלמא לשיטת הבית יוסף (יעו' מנח"ח מצוה פד) דפירות שביעית אינם הפקר
מאליהם ,אלא הבעלים צריכים להפקירם ,אתי שפיר ,דקמ"ל קרא שאף אם לא הפקירם
בפיו ,מ"מ פטורים מן המעשר .אולם לדעת מהרי"ט (שו"ת ח"א סי' מג) דשביעית
"אפקעתא דמלכא" היא ,וההפקר חל מאליו אף אם לא הפקירם הבעלים ,הלא תיקשי
א"כ ,אמאי בעינן קרא לפטרם מן המעשר[ .ועי' פירוש הר"ש ,ריש פ"ו דפאה].
ויעוין באחרונים ,ב"מקדש דוד" ובחידושי הגרנ"ט קידושין ,ועוד ,והדברים ידועים.
ונראה אולי נפקא מינה ,כגון ששעת המעשרות הגיעה ,קודם שחלה עליהם חלות
"פירות שביעית" .ומשכחת לה באתרוג של מעשרות ,דאזלינן בו בתר "לקיטה",
ולשביעית בתר "חנטה" .וא"כ ,אם ליקט אתרוג בשנת השביעית ,אבל חנטה שלו תהיה
רק בשנה הבאה ,ונמצא ,שעל האתרוג ,לא חל שם "אתרוג של שביעית" [כי אתרוג של
"שמינית" הוא] ,ולא חייל עליה הפקירא דשביעית.
והא קמ"ל הילפותא ,שהמלקט את האתרוג בשנת השביעית ,הרי הוא פטור
מלעשרו ,משום שאין שנת השביעית שנת מעשרות.
אך אכתי יש לעיין ,כי שמא אין הפטור מקרא ד"מה חיה אוכלת" וגו' ,אלא על פירות
דחייל עלייהו שם "פירות שביעית" ,ואתרוג זה ,הלא פירות שמינית הוא .או שמא ,אין
זה תלוי אלא ב"שנת השביעית" ,לא בחלות שביעית ,והלא אתרוג זה נלקט בשביעית
[ואין שנת השביעית מכלל שנות המעשרות].
ונראה עוד ,דהלא הא מיהת ,דבירקות דאזלינן בתר לקיטה ,הלא ברור שה"לקיטה",
היא זאת שמיחלה על הירק חלות שם פירות שביעית .אשר לכן ,יש לעיין באתרוג,
דלשביעית אזלינן ביה בתר חנטה ,ורק למעשרות אזלינן ביה בתר לקיטה ,האם נימא,
דחלות שם פירות שביעית ,חייל רק ע"י החנטה ,והא דאזלינן למעשרות בתר לקיטה,
