Page 462 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 462
-11-17י21םkטacפ-Bמ5ש Pg: 462 - 1מרדכי ברכת תס
כמו כן צ"ע ,דב"אשרות" עצמן ,שינה הכתוב .שבפרשת כי תשא (לד ,יג) ובפרשת
ואתחנן (דברים ז ,ה) נאמר "תכרותון" ו"תגדעון" [ששניהם משמעות אחת להם של
כריתה] ,ואילו בפרשת ראה (דברים יב ,ג) נאמר "תשרפון באש".
והנראה לומר בזה (יעו' ב"תכלת מרדכי" להגאון רבי מרדכי גימפל יפה זצוקללה"ה) ,דהנה
בגמ' ע"ז (נג ):תמהו ,האיך שייכא איסורא דאשרות ,והלא ה"אשרות" נטיעות נינהו,
והאיך יתכן שעבודת הגויים תאסרם בעבודתם ,הלא "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו",
והארץ כבר ירושה היא לנו מאבותינו .והוכיחו מכאן ,שאם הישראל ,שהלבנה שזקף או
ה"אשרה" שלו היא ,ניחא ליה במה שעשה הגוי ,שפיר אוסר גם דבר שאינו שלו.
ולהכי ,כיון שבמעשה העגל ,גילו דעתם דניחא להו בעבודת ה"אשרות" ,הרי בכהאי
גוונא שפיר אוסרים הגויים גם מה שאינו שלהם .ונמצא לפ"ז ,דדוקא מה שנעבד לאחר
חטא העגל ,יש ביכולתם של הגויים לאסור .משא"כ הנטיעות שניטעו קודם חטא העגל,
אין בכח עבודת הגויים לאסור ,את כל מה שהוא בכלל ירושת הארץ.
אשר לפי זה מדוקדק מאד ,דהכא (בפרשת משפטים) לא הוזכרה מצות שבירת
האשרות [בהדי שבירת המצבות] ,שהרי פרשתנו קודם "מעשה העגל" נאמרה ,ולא
יתכן להזכיר אלא מצבות .כי ה"אשרות" ,מכלל ירושת הארץ נינהו ,ואין אדם אוסר דבר
שאינו שלו.
מה שאין כן בפרשת ואתחנן ואילך ,שלאחר מעשה העגל נאמרו ,שפיר קיימא מצות
נתיצת האשרות ,כמ"ש בגמ' ע"ז שם" :מדפלחו ישראל לעגל גלו אדעתייהו דניחא להו
בעבודת כוכבים".
ולפ"ז כתב ה"תכלת מרדכי" ליישב ,גם את שינוי הכתוב בין פרשת כי תשא ופרשת
ואתחנן ,שנאמרה המצוה בלשון "תכרתון" או "תגדעון" ,ואילו בפרשת ראה ,נאמרה
המצוה בלשון "תשרפון" .דהנה בע"ז (מח ).תנן" ,שלש אשרות הן ,אילן שנטעו מתחלה
לשם עבודת כוכבים הרי זו אסורה ,גידעו ופיסלו לשם עבודת כוכבים והחליף נוטל מה
שהחליף ,העמיד תחתיה עבודת כוכבים ונטלה הרי זו מותרת".
ובגמ' שם" :ורבנן סברי ,עיקר אילן שרי ,דכתיב (דברים ז ,ה) ואשירהם תגדעון ,איזהו
אילן שגידועו אסור ועיקרו שרי ,הוי אומר אילן שנטעו ולבסוף עבדו" .ולעיל שם (מה,):
"ורבנן ,האי ואשריהם תשרפון מאי עבדו ליה ,לאילן שנטע מתחילה לכך" .יעו"ש.
ואשר לכן ,בפרשת ואתחנן ,הרי משה רבינו מספר את מה שהיה קודם השילוח של
המרגלים ,ובאותה שעה קיוו להכנס לארץ ישראל מיד .וא"כ ,כשנאמרה להם מצות
איבוד האשרות ,היה מדובר באשרות שלא ניטעו לאחר מעשה העגל [שהרי רק זמן
