Page 463 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 463
-11-17י21םkטacפ-Bמ5ש Pg: 463 - 1מרדכי אסת ברכת
מועט עבר מאז ,ואין האילנות ראויות לאשרות] .וע"כ ב"גדעו ופסלו" איירינן ,דדינא הוא
דדוקא חליפיו אסורין ,אבל עיקרו מותר .לכן שפיר הצטוו ב"תכרותון" או ב"תגדעון".
משא"כ בפרשת ראה ,שהמצוה נאמרה כארבעים שנה לאחר חטא העגל ,מדובר
איפוא בעצים שניטעו מתחילה לשם אשרות ,ובכה"ג לא די ב"תכרותון" או ב"תגדעון",
אלא דוקא ב"תשרפון באש" ,כמש"נ .ומיושב היטב בעה"י שינוי הלשון בין המקומות
[וכל זה ע"פ המבואר ,שאין האשרות נאסרות אלא לאחר גילוי דעתם ד"ניחא להו",
שהיה במעשה העגל ,כמשנ"ת בעה"י].
ברכה לפניו ולאחריו
ּו ֵבַרְך ֶאת ַל ְח ְמָך ְו ֶאת ֵמי ֶמיָך (כג ,כה)
"תנו רבנן ,מנין לברכת המזון מן התורה ,שנאמר ואכלת ושבעת וברכת
וכו’ .אין לי אלא לאחריו לפניו מנין ,ת"ל אשר נתן לך ,משנתן לך ,רבי
יצחק אומר אינו צריך ,הרי הוא אומר וברך את לחמך ואת מימיך ,אל
תקרי ּו ֵב ַרך אלא ּו ָב ֵרך ,ואימתי קרוי לחם קודם שיאכלנו" (ברכות מח):
והקשו ,מהא דמצינו בגיטין( מב ).דאף כששחרר עבדו יכול לקרותו "עבדי" ,שהכוונה
היא "עבדי שהיה כבר" ,וא"כ ה"נ נימא "לחם שהיה כבר" ,ומאי ראיה דקרא איירי קודם
שיאכלנו .
ונראה פשוט ,משום דבברכת המזון ,הלא מברכין את הקב"ה "נותן" הלחם [לא את
ה"לחם" עצמו] ,וכיון שההודאה היא על "נתינת" הלחם ,על זה אמרו ש"קרוי לחם קודם
שיאכלנו" .היינו שהמהות של לחם ,שאנו מברכין על נתינתו ,היא ודאי קודם שיאכלנו
[כי לאחר שיאכלנו ,ההודאה היא על האכילה והשביעה ,והם חלקי ה"מזון" שזן אותנו].
ואילו גבי "עבדי" ,הלא הוא קורהו עתה "עבדי" ,משום שבעבר היה עבדו .משא"כ גבי
ברכה ,אם הדגישה תורה ,שהברכה היא על "לחמך" ,היינו על ה"חפצא" של הלחם ,ודאי
שזה שייך רק כל זמן שעודו "לחם" ,לא כשהוא כבר "מזון" ,כמשנ"ת.
