Page 459 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 459
-11-17י21םkטacפ-Bמ5ש Pg: 459 - 1מרדכי זנת ברכת
אינו אלא דין מסוים לסדר שנות המעשר ,אבל אינו קובע חלות על ידי השייכות לשנה
זו [גם אם שנה שביעית היא ,לפ"ז ,לא חייל עליה שום שם של שביעית ע"י הלקיטה].
או שמא נאמר ,וכך נראה טפי ,דעד כמה שנוגע הדבר למעשרות ,הרי הלקיטה
קובעת את חלות השנה בירק עצמו .שכן נראה פשוט ,דאי אמרינן ,דלמעשרות אזלינן
בתר לקיטה ,היינו אותו הדין ,ואותו החלות שם ,שנקבע ע"י הלקיטה ,לכל דבר.
אשר לכן ,כי אמרינן דלענין מעשרות אזלינן באתרוג בתר לקיטה ,היינו דלענין לקיטה
חייל שם השנה בגוף האתרוג ,ואם שנת השביעית היא ,שנה זו נקבעת כבשאר "בתר
לקיטה" ,הרי מהשתא מובן טפי ,דחייל על האתרוג שם של שביעית בגופו ,אע"פ
שלדיני שביעית ,לא חייל עליה שם של שביעית ,אלא בחנטה .ואם נחנט בשמינית,
הרי לדיני שביעית ,לא חייל בגוף האתרוג ולא כלום ,אעפ"כ ,למעשרות מיהת ,שייך ביה
פטורא ד"מה חיה אוכלת ופטורה" וגו'.
צער בעלי חיים בשבת
ּו ַבּיֹום ַהּ ְׁש ִבי ִעי ִּת ְׁשּ ֹבת ְל ַמ ַען ָינּו ַח ׁשֹוְרָך ַו ֲח ֹמֶרָך (כג ,יב)
הנה הפמ"ג (או"ח סי' שח ס"ק סח) חידש ,דהא דפליגי בב"מ (לב ).אם צער בעלי חיים
דאורייתא או דרבנן ,הוא דוקא בימות החול ,אולם בשבת שמצווה האדם על שביתת
בהמתו ,דכתיב הכא "למען ינוח שורך" ,לכו"ע אסור לצער בעלי חיים .ע"ש.
ודבריו פלא לכאורה ,שהרי מצאנו בש"ס להדיא ,דאף בשבת איכא למ"ד צעב"ח
דרבנן ,והיינו במעשה דחמורו של רבן גמליאל (שבת קנד ,):שהיה החמור טעון דבש,
ולא רצה לפורקו עד מוצאי שבת ,ולמוצאי שבת מת .ופרכינן התם "והאיכא צער בעלי
חיים" ,ומשני" ,קסבר צער בעלי חיים דרבנן" .והיינו שלא רצה לפרוק מן הבהמה בשבת,
כיון דס"ל שצבע"ח דרבנן ,ומאידך איסור מוקצה נמי דרבנן הוא ,לכך אין דוחה צעב"ח
את איסור מוקצה .יעו"ש .הא קמן ,דס"ל דאיסור צעב"ח הוא מדרבנן אף בשבת ,וזה
סותר להדיא את דברי הפמ"ג.
והנראה ,דאף אילו הוה צעב"ח בשבת דאורייתא ,אבל מאי דס"ד שאפשר לסלק
את הצעב"ח ,ב"מוקצה" ,הרי לא שייכא הו"א זאת ,אלא באיסור צעב"ח דאורייתא ,לא
במצות "למען ינוח" .שכן אף אם צעב"ח ,בשבת ,דאורייתא ,אבל אין זה איסור צעב"ח
