Page 469 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 469
1-11-17ת2רntוroמ-Fה Pg: 469 - 15מרדכי זסת ברכת
המורת
"רוצה אני" בנדבת המשכן
ַּדֵּבר ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ְוִי ְקחּו ִלי ְּתרּו ָמה ֵמ ֵאת ָּכל ִאיׁש ֲא ֶׁשר ִי ְּד ֶבּנּו ִלּבֹו (כה ,ב)
"מליל וגו’ מן כל דיתרעי לביה ,ולא באלמותא תסבון ית אפרשותי"
(תרגום יב"ע)
צ"ב ,מה היא התוספת או ההדגשה של "ולא באלמותא" .מאי סלקא דעתך לא כך,
מדוע לא סגי ב"מן כל דיתרעי לביה" ,כפי שתירגמו שאר התרגומים.
ונראה ,כי הכוונה היא לאותה "אלמותא" הנוהגת בקרבנות ,מעיקר הדין ,כדתניא
בראש השנה (ו" ).יקריב אותו (ויקרא א ,ד) ,מלמד שכופין אותו .יכול בעל כרחו ,ת"ל
לרצונו (שם) ,הא כיצד ,כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" .ע"כ .וחידש התרגום יב"ע,
דנדבת המשכן שאני ,שאין נוהגת בה ,אף לא כפייה המביאה לידי "רוצה אני".
אלא דהא גופא צ"ב ,מאי שנא נדבת המשכן משאר קרבנות של נדר או נדבה .ויתכן,
שדברי היב"ע נובעים מן ההדגשה המיוחדת של "ידבנו לבו" ,דבר שלא נאמר אלא
ב"נדבת המשכן" ,ולא בשאר נדבות.
ומכאן ,שאם יד הכפייה באמצע ,גם אם הביא הדבר לידי "רוצה אני" גמור ,אבל לכלל
"ידבנו לבו" לא הגיע .כי "ידבנו לבו" לא יתכן ,אלא אם כן כל שלבי הנדבה ומניעיה ,היו
ב"נדבת לב" .ואם אך היתה נדבתו זקוקה אי פעם לכפייה ,כבר אין זה בכלל "ידבנו לבו".
