Page 473 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 473
1-11-17ת2רntוroמ-Fה Pg: 473 - 15מרדכי אעת ברכת
והנה יעו' בשו"ת נודע ביהודה (או"ח מהדו"ת סי' ג) שהאריך שם ,דהא דאמרינן דלא
הוכשר למלאכת שמים אלא מדבר הטהור ,היינו דוקא ספר תורה ותפילין ,אבל לא
בעניני המשכן ובגדי כהונה .ולדבריו א"ש ,האיך אנו עושים בבית הכנסת את הפרוכת
וכיו"ב מבד משי.
אמנם צ"ע ,דבדברי רבינו בחיי כאן מפורש היפך דבריו ,ולשיטתו איך מצאנו ידינו
ורגלינו בכל צרכי ביהכ"נ שאנו עושים ממשי (ועי' שו"ת חת"ס או"ח סי' לט ,ושו"ת חסד
לאברהם מהדו"ת או"ח סי' יב).
ואיברא דבעיקר דברי רבינו בחיי יל"ע טובא ,ממה שכתב הרמב"ן (להלן ל ,כג) בפירוש
סימני הקטורת "מר דרור" ,דהיינו דם הנצרר בבטן החיה הדומה לצבי הידועה בארץ
הודו (ועי' ברמב"ם ובראב"ד פ"א מהל' כלי המקדש ה"ג) ,והוסיף הרמב"ן" :ואחרים אמרו,
איך יכנס בקטורת ובשמן הקודש דם חיה טמאה .גם זו אינה קושיא ,כי הלחות ההוא
הנאסף בה מרוב הדם ויזוב ממנה בחייה ,אין בו לא טומאה ולא מיאוס" .עכ"ל .הרי
מפורש בדבריו ,דביוצא מן חיה טמאה בחייה אין בו לא טומאה ולא מיאוס .וצ"ע ,אמאי
לא נימא הכי נמי גבי משי ,שהוא יוצא מן התולעת בחייה ,וכיון שכן חשיב "דבר טהור"
וכשר למלאכת שמים .וביותר יפלא ,דרבינו בחיי גופיה הביא את דברי הרמב"ן .וצע"ג.
אמנם יעו' בשו"ת חסד לאברהם הנ"ל ,דהמשי אינו "מתמצה מגופן" ,והו"ל כמו מר
דרור וכיו"ב ,שפיר הוי "מותר בפיך" .ומה שאסר רבינו בחיי ,הוא דוקא למקדש ,לא
לביהכנ"ס .אלא דצ"ע ,אם מעיקר הדין הוא "מותר בפיך" ,מנין שהוא אסור למקדש .אך
רבינו בחיי לא כתב כן.
והנה החת"ס כתב (או"ח סי' לט) ,שפרוכות ביהכנ"ס השתנו מ"משי" לאריג ,ואריג
אינו אסור .ע"ש .וזה פלא ,שכן ה"משי" עצמו ,לא השתנה ,ורק שהוא עתה בצורת
אריג ,ומדוע נחשב ל"שינוי" לענין ההיתר מאיסור "מן המותר בפיך".
ויתכן ביאור דברי החת"ס ,דאף אי לאו שם "שינוי" עלה ,אבל אינו בכלל האיסור
ד"אינו מותר בפיך" .משום ש"מן המותר" בא לאסור רק את מה שיוצר את ה"חפצא"
של המצוה ,כמו העור לתפילין ,או הדיו ,שהם החפצא של המצוה או הקדושה .משא"כ
גבי משי לפרוכות ,הפרוכת נעשית מאריג ,והחוט אינו אלא גורם רחוק ,לא ה"יוצר" של
הפרוכת ,וזה אינו מעכב בהכשר הפרוכת.
ושאני מנדבת המשכן ,שהקדושה חלה על החפצא של ה"משי" .ודוקא בנדבת
המשכן אמר רבינו בחיי ,כי אינה יכולה לחול על משי ,שהוא עצמו הרי אינו "מותר
בפיך" .לא כן בפרוכות ,דצ"ל ,שקדושת הפרוכות חלה על האריג ,ולא על החוטים .ודו"ק.
